יוצא לי הרבה לחשוב למה אני רוצה שכולם יהיו מאוהבים בי. זה פחות מוזר ממה שזה נשמע...
העניין הוא שאני הרבה בסביבה של בנים, אם זה ידידים או סתם בשכבה, אפילו חברים טובים מאוד וקרובים מאוד. יש לי גם חברות אבל אני קצת שונה בחשיבה שלי, ורוב הבנות בגילי לא מצליחות כל כך להבין אותי לפעמים ככה שרק בנות מאוד מסויימות הן באמת חברות קרובות שלי, והשאר בנים, מרגישה שאני יכולה לסמוך עליהם. בכל אופן, כל מפגש שלי עם כל בן כלשהו החל ממישהו שאני רואה פעם ראשונה ועד חבר שהוא כמו אח, מעורר בי מחשבות של: יש סיכוי שהוא מאוהב בי? אם הוא התנהג ככה ואמר ככה זה סימן למשהו? אולי הוא אוהב אותי?
וכל מיני דברים בסגנון. במחשבות אחרות עם עצמי ברור לי שזה לא מציאותי ביחס למי שאני... אני פשוט יודעת שלא יתאהבו בי ( אלא אם כן זה משהו ברור ומובהק מה שבדרך כלל לא קורה).
אני מנסה לשכנע את עצמי כל פעם שפשוט התאהבתי ובגלל זה אני עסוקה בזה כל כך, אבל לא יכול להיות שהתאהבתי בכל כך הרבה, בו זמנית, ועם המון ספק והרגשה שאני מחרטטת לעצמי.
למה זה קורה לי? למה תמיד המחשבות האלה מגיעות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025