שלום לכולם
העניין הוא כזה, אני מאמינה שמערכות יחסים שורטות את הנפש שלנו, אני בטוחה שיהיו כאן כאלה שלא יסכימו איתי.
הכוונה "שורטות" היא שהיכולת שלך לאהוב מישהו בצורה טהורה ואמיתית ללא היהורים נפגמת ככול שאת מתנסה מינית/רגשית עם יותר גברים.
בצורה הכי פשוטה שיש, החשיבה שלך תהיה פחות נאמנה והמגע יהיה אפשהו פחות "מרגש" ואמיתי.
זה לא מדת, זה נטו מהאמונה.
אז ככה שאני רוצה להיות עם מישהו אחד כל החיים שלי (בתקווה), עד עכשיו זה לא היה כל כך קשה, לא התאהבתי אף פעם ולא הייתי בזוגיות עם אף אחד.
וזה באמת לא היה כל כך קשה כי אף פעם לא יצא לי להכיר מישהו שהרגשתי איזה קשר נפשי איתו ורציתי משהו מעבר למשיכה.
אני מאמינה שיום אחד אני אכיר מישהו כזה, השאלה היא האם זה מופרך לצפות שהוא יחכה עד לאחריי החתונה בשביל הפעם הראשונה? אוליי בכלל עד שאני אכיר משהו כזה, זה יפריע לו שאני בתולה או משהו כזה..
מה דעתכם בעניין?
וכל הפמנסטיות והמודרניות שינסו להציג את הדעה שלי כי כמעוותת: זה בסדר שיש נשים שמקיימות יחסי מין נטו לפאן, בעייני סקס זה משהו שיש לו ערך מסוים, בחיים שלי אני רוצה שזה יבוא מאהבה, אז זה לא קשור לחופש מיני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות