מה אני עושה כדי לקבל את מה שמגיע לי חזרה?

בכיתה י' היה לי חבר מהכיתה שמצד אחד הרגשתי שהוא כן חבר שלי אבל מצד שני הרגשתי באיזשהו מקום שהוא חבר שלי לא כי באמת הוא חבר אלא כדי לנצל אותי... היו בינינו המון דברים משותפים אבל גם המון דברים שונים.. סתם לדוגמא דבר משותף שהיה בינינו שזה תכונה שאם אנחנו קובעים עם אנשים שעה מסוימת במקום מסוים אז אנחנו לא אוהבים לאחר.. מצד שני היו דברים שאני והוא ממש שונים באופי.. אני לא אחד גזען אבל אני צוחק לפעמים על זה שהוא מרוקאי ואני אשכנזי אבל מבחינת ההתנהגות של שנינו אני מרגיש ההפך לגמרי כי הוא טיפוס כזה שקט שיותר מתאים לאשכנזים ואני טיפוס יותר רועש ואוהב לנצל את החיים עד הסוף.. אני זורק לדוגמא שאם נגיד הצעתי לו בוא נלך לקולנוע לראות סרט או בוא נלך ללונה פארק אז קשה היה מאוד להוציא אותו מהבית.. גם כשהיינו נפגשים המון חברים וזה הוא תמיד היה הולך מוקדם הביתה וקיצר זה מעצבן כזה היה.. בכל אופן ביני לבינו היה ריב מאוד קשוח ומאוד חזק והיום אני והוא כבר לא חברים.. מבחינתי אני מקבל את זה שאנחנו לא חברים אבל כמו שכתבתי בהתחלה הוא ניצל אותי מאוד והתנהג אלי בכפיות טובה שעם כל זה שאנחנו לא חברים הרגשתי שהפסדתי המון ויותר מזה גם הוא דפק לי את החיים וקשה לי לסלוח לו על זה ולשכוח מהכל כאילו כלום ולהמשיך הלאה.. מה שאני מספר כאן אני מספר בקצרה ובתמציתיות וחשוב להדגיש שסיפרתי ללא מעט אנשים את הסיפור הזה והמון אנשים מצד אחד הצדיקו אבל מצד שני אמרו לי תמשיך הלאה ומצד שלישי היו כאלה שטענו שאני לא צודק בכלל אבל סופו של דבר כל אחד ומה שהוא חושב לנכון אבל סופו של דבר לכולם אמרתי אחרי שתעבור את מה שעברתי אז אולי תחשוב אחרת...
בקיצור אני נחשב אחד שממש אבל ממש טוב במחשבים.. אותו חבר פנה אלי לא מעט פעמים שאבוא ואתקן לו את המחשב בבית ועשיתי את זה והכל אבל תמיד עברה לי המחשבה בראש שהיום הוא מבקש ממני טובה אבל אם מחר אני אדע שאצטרך ממנו משהו אז תהיה לי את ההזדמנות.. זה התחיל מלתקן לו את המחשב בבית, זה המשיך בלהזמין לו מוצרים מחו"ל, זה התקדם בלהמיר לו מקלטת וידאו לקובץ דיגיטלי את הקלטת של הברית שלו וזה הסתיים בלפחות 40 טובות שעשיתי לו בכל מיני דברים שונים ומשונים.. חלק מהדברים זה דברים שאפשר להגדיר אותם כ"בקטנה" אבל חלק מהדברים אז אנשים מקצוענים זה הפרנסה החודשית שלהם שמביאה להם לחם הביתה.. חשוב לציין ולהדגיש שאחד השונים הכי גדולים ביני לבין אותו חבר זה שאני יש לי לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז ברמות פסיכיות שקשה להסביר את זה ומי שלא נמצא במקום שלי לא באמת יכול להבין כי זה ברמה כזאת שכל הבגרויות שלי מוגדרות עם הקלות בוועדת חריגים וקיצר רק 3 אנשים מהשכבה שלי היה להם את הדבר הזה והוא ההפך הגדול ממני בקטע הזה.. בכל אופן אמרתי לעצמי שסוף סוף הגיע ההזדמנות לנצל את אותו חבר.. אם עד עכשיו הוא פנה אלי שאעשה עבורו כל מיני טובות אז עכשיו הגיע הזמן שאני אקבל את המגיע לי חזרה.. הצעתי לאותו חבר שיבוא ויעזור לי עם הבגרויות.. חשוב לציין גם שבכיתה היה עוד מישהו שבסוף כיתה י' הבית ספר אמר לו שאם הוא לא ילמד אז יצטרכו להעיף אותו מהבית ספר.. אותו אחד אמר שהוא מבטיח שהוא יתחיל ללמוד ואז נתנו לו צ'אנס להוכיח את עצמו בכיתה יא'.. אותו חבר שעשיתי עבורו את הטובות פתאום אני קולט שהוא יושב יום יום מדי יום עם אותו אחד שאמרו לו את המשפט שיעיפו אותו מהבית ספר ויושבים יחד ולומדים לבגרויות.. עכשיו אני אומר לעצמי שיש לי פה הזדמנות לנצל אותו חזרה כי הרי סופו של דבר אני עשיתי בשבילו כל כך הרבה וגם ככה יש לי לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז מטורפים.. בקיצור פניתי אליו שיבוא וילמד איתי ולא משנה מה תמיד הוא התחמק ממני.. אני מקצר וסופו של דבר כל הסיפור הפך לחתיכת ריב מטורף והוא בא אלי ביציאה של "אני לא חבר שלך יותר" ובמקום לנסות ולשבת ללמוד לבד ויש לי חתיכת קושי ככה שזה לא פשוט בשבילי אני רודף אחרי אותו אחד שניצל אותי כדי שיעזור לי עם הבגרויות ואז זה הגיע למצב שאני מאשים אותו שבגללו אין לי תעודת בגרות וזה עוד יותר מרתיח אותי שאותו אחד שאמרו לו את המשפט שאמרו אז בסוף שנה של יא' הוא קיבל תעודה של מצטיין מחצית בעיקר בזכות אותו חבר שעשיתי לו את כל הטובות שעשיתי לו ואז אני קולט אותו באודיטורים של הבית ספר מוחא לו כפיים ומצלם אותו ושמח ומאושר שזה בזכותו ובגללו ואני יושב מהצד ומסתכל וכולי מתוסכל על המצב.. מהסיפור הזה עבר בערך שנה וחצי אבל זה שנה וחצי שאתה לא יכול להמשיך הלאה את החיים וזה רודף אותך כל יום מחדש.. עברתי סיפור ביסודי שהמחנכת שנאה אותי כל כך ועברתי השפלות ובסוף ניצחתי את המורה הזאת ובסוף במקום שאני אפחד ממנה היא פחדה ממני כי מי שעמדה מאחוריי זאת הסגנית מנהלת והמנהלת ככה שהיא פחדה ממני כל כך וכל הזמן עובר לי בראש שאם עברתי את הסיפור איתה וניצחתי אותה ואת כל אלה מהכיתה שהשפילו אותי אז אני גם אנצח את הילד הזה שהתנהג אלי בכפיות טובה ואני כל הזמן עובר לי בראש שמבחינתי אני רוצה להוכיח לו שתהיה לי בגרות פי 100 יותר טובה משלו.. בכל אופן קשה לי להמשיך בחיים שלי בצורה הזאת.. יש לי פטור מהצבא שזה מקל עלי מבחינת הצבא וגם לו יש פטור מהצבא אבל אני עושה שירות לאומי אבל זה גם רודף אותי שם ובמקום להתקדם אני תקוע עם הסיפור הזה ואני מבחינתי חושב שמגיע לי המון וקשה לי לשתוק לו.. אין דבר שאני שונא יותר מכפיות טובה.. אני כבר הגעתי למצב שרציתי להתאבד בגללו ובתכלס לא אכפת לו אם אני אתאבד בגללו.. אני כל הזמן מנסה לרדוף אחריו שיחזיר לי את מה שמגיע לי ומגיע לי לא מעט בכלל שלא לדבר שעשיתי לו גם טובות שהפסדתי בשבילו כסף מהכיס הפרטי שלי ככה שאני לא מסוגל לשתוק לו בכלל.. אני רוצה לנקום בו ושלא ייצא מצב שאני אסבול.. כל הזמן עובר לי בראש שאם אותו אחד שלא עשה בשבילו כלום כדי שהוא יישב איתו יום יום וילמד איתו לבגרויות ושאגב גם לו יש בעיות קשב וריכוז אז וודאי שאני הוא חייב לשבת איתי.. מבחינתי אני רוצה לנקום בו.. מבחינתי אני רוצה שהוא יבין שיש מחיר לדברים שהוא עשה ושמצדי הוא יעצור את החיים שלו בשבילי כי סופו של דבר בגללו החיים שלי נעצרים וקשה לי עם זה.. אז השאלה שלי או יותר נכון התייעצות היא לא איך אני ממשיך הלאה עם החיים שלי ומוותר לו ושותק כאילו כלום אלא היא איך אני גורם לו לעשות עבורי את הדברים שמגיעים לי ומצליח להחדיר לו למוח שהוא לא יכול להמשיך הלאה בלי להחזיר לי חזרה על הדברים שמגיעים לי?

חשוב לי לציין שקיבלתי את ה"אוקיי" ממנו שהוא מוכן להחזיר לי 5 דברים ושאני אעשה לו רשימה של ה5 דברים שאני רוצה והוא יגיד לי אם הוא מוכן להחזיר או לא ואם הוא יכול או לא יכול.. אמרתי לו שאם אני אבקש ממנו עכשיו 5 דברים אז יכול להיות מצב שעל 4 הוא יגיד לי לא ואז על 1 הוא יגיד כן ואז זה עדיין לא הוגן.. הוא אמר לי לכתוב לו את כל הדברים והוא יבחר מה נראה לו מתאים... עוד הוא כתב לי שאני אכתוב לו דברים הגיוניים ולא כמו ללמד אותי לבגרויות... אני מבחינתי ההיגיון שלי אומר שאם הוא למד עם אותו אחד אז זה דבר הגיוני לכל דבר ועניין... אני לא מסוגל לשתוק לו ואני חשוב לי שהוא יאכל את הדייסה שהוא בישל לעצמו ולשבת ולשתוק לו אני לא מוכן ולא רוצה.. גם אם זה כרוך בלשלם כסף בדברים מסוימים אני לא מסוגל לשתוק לו כי סופו של דבר הוא הביא את המצב לאן שהוא הביא ואני לא יכול לשתוק לו על זה.. בקיצר מה אומרים? מה לעשות? ואני לא רוצה לשמוע "תמשיך הלאה כאילו כלום" כי מבחינתי זה לא כלום בכלל.. זה כואב וזה קשה ואי אפשר לשתוק על זה כאילו כלום...