היי אסקפיפל,
אני לא אפרט יותר מידי אבל בואו נאמר שהלידה הראשונה שלי הייתה לא פשוטה וגם התקופה שאחריה הייתה מאד טראומטית , מאז אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילדים *בכלל* אני מאד אוהבת את הבת שלי וגם את החברים שלה בגן, מסוגלת לשמור על 10 ילדים ואפילו להנות מזה, אבל אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחשוב על להביא יותר ילדים אי פעם, מבחינתי לקשור עכשיו חצוצרות ולהגיד תודה ושלום. קשה לי לראות את בעלי רואה את החברים שלו עם הנשים ההריוניות שלהם ואנשים שמביאים ילד שני כבר , המבט המאוכזב הזה בעיניים שלו הורג אותי, אבל אני פשוט לא מסוגלת, מה דפוק בי? מה לעזאזל קרה בין "אני רוצה לפחות 3 ילדים " ל-"כריתת שחלות עכשיו", ועוד פעם, אין לי בעיה לגדל גם 10 ילדים רק לא לעבור את הזוועה שנקראת הריון ולידה, אני ברצינות מעדיפה לתת בית חם לילד מאומץ מאשר לעבור את הזוועה הזאת (מאחלת לכל מי שרוצה וקשה לה להרות וללדת להיכנס להריון במהרה) תודה על ההתייחסות , אשמח לעזרתכם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות