נשואים 5 חודשים, 3 שנים של זוגיות שבהם אנחנו גרים אצל ההורים שלי!
ההורים שלי כאלה שלא מבקשים שקל מאיתנו,לא כי הם עשירים אלא כי זו המנטליות עם כסף אצלי בבית.
אמא שלי חולה בנפשה מה שמקשה עלינו את החיים בבית , היא צועקת כי לא שומעת ונמצאת בבית כל היום כי אינה עובדת...
אבא שלי עובד משמרות אבל תמיד עצבני כמגיע הבייתה...
נמאס לי לשמוע אותם צועקים ורבים,הזוגיות שלהם לא מעניינת אותי...
לפני החתונה היה לי נוח לגור ככה איתו..היה לי נחמד,בוא נסע לבית וישן שם לפעמים ולפעמים אני אצלו..
עכשיו אני רוצה את הפינה שלי ,לצאת עם שורט מהחדר ולא לחשוב פעמיים אם אבא שלי בסלון.
.
אמא שלי קוראת לי מתי שהיא רוצה..
בעלי לא אוכל כי יש לו שריטה של ניקיון ומסתפק במה שיש..
עשינו שיפוץ לחדר וזה גרם להרגשה יותר טובה..
אבל נשבר לי...
בן זוגי לא מוכן לפתוח את הראש..
אני מסיימת עכשיו ללמוד..והוא לומד אבל מגיע ל8000 בחודש ואני לומדת ומרוויחה 2000
אני מתוסכלת,נמאס לי מהשגרה,
אנחנו עושים הכל כדי לא לצאת ולהשכיר..
בוא בטוח שזה בזבוז של כסף..
אבל כבר 3 וחצי שנים אנחנו ככה..
הוא לא מחשיב את הזמן שהיה לפי החתונה כי מבחינתו התחלתנו לחסוך באמת אחרי שהתחתנו...
לא יודעת מה לעשות..
מרגישה שסתם התחתנתי...
בא לי לפעמים לוותר על כל הזוגיות..
אציין שהוא בן זוג מדהים באמת..
ומאוד שקול ומחושב.אבל הוא מפחד משינויים....
ילד אנחנו לא מביאים עכשיו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות