חשבתי על לוותר על תואר בגלל מצבי הכלכלי, האם זאת החלטה נכונה?

היי
אז ככה, אני בת 23 מאז ומתמיד מגיל 12 אני עובדת ומפרנסת את עצמי עבדתי בניקיון ובמלצרות, מעולם לא הייתה לי תמיכה כלכלית. ההורים שלי גרושים ואני בקשר רק עם אמא היקרה שלי, בזכות הגעתי לאן שהגעתי, היא גידלה אותי לבד, נתנה לי הכל גם כשלא היה לה
חונכתי לערכים, כבוד, מוסר עבודה ויש עוד המון פשוט בכלליות שתדעו על מה מדובר.
אני בחורה פשוטה, לא של מותגים ולא נולדתי למשפחה אמידה שמפנקת ונותנת כל מה שילד מבקש, שהכל בא לו בקלות מבלי להעריך.
יש לי ערך לדברים, כל דבר שרציתי עבדתי קשה וחסכתי עבורו.
סתם דוגמא- בזמן הבגרויות ההורים מימנו לילדים בכיתה שלי מורים פרטיים וגם שיעורי נהיגה, ואני לעומתם עבדתי ימים ולילות כדי לחסוך לרישיון וגם ללמוד לבגרויות בכוחות עצמי כי מאיפה לי כסף? ולא הייתי מקובלת, לא הייתי עם ביטחון עצמי, פשוט האמנתי בעצמי שאם אני אעבוד קשה וארצה משהו אין סיכוי שלא אצליח.. אז בסופו של דבר העבודה הקשה השתלמה, גם סיימתי רישיון ותעודת בגרות. אז לכל אלה שהרשו לעצמם לגחך על המראה שלי או על זה שאין לי כסף, רק בזכותכם הצלחתי. כל כך הרבה לא, והערות וביקורות קיבלתי במהלך חיי ששום דבר כבר לא מזיז לי. אני חזקה ועצמאית ואומרת את מה שאני חושבת כמובן בסיטואציה המתאימה ולבן אדם ה"ראוי", אז כן לא הייתה לי ילדות נפלאה או ורודה כמו כולם, אכלתי הרבה חרא בחיים מגיל קטן במקום לצאת ולבלות כמו כולם אני התמודדתי עם גירושים ומחסור בכסף דברים שבכלל ילדה לא אמורה להתעסק בהם. אבל התבגרתי ברמות, אני מוכנה יותר מאחרים תאמינו לי.
ואגב אני בנתק שנים עם הגרוש של אמא. אין לו הגדרה מבחינתי הוא מחוק. ואל תטיפו לי. הבחירה שלי. תאמינו לי שהוא יתחרט בבוא היום. במקום לעזור לבת שלך שקשה לה כלום הוא לא עשה למעני, שקל לא נתן לי.
חוסן נפשי זו המילה. הוא לא ראוי בכלל להגדרה הזו, שיישאר לבד והבטחתי לעצמי שלהלוויה שלו לא אלך. אדם שלא עשה למעני דבר שיירקב בקבר.
אז אחרי שחפרתי כי הייתי באמת צריכה לספר לכם את הסיטואציה,
אני ממש לא מפונקת, אומרת תודה על מה שיש
עכשיו, הנורמה היא שכדי להצליח בחיים צריך ללמוד תואר, לא משנה איזה העיקר תואר! ובהתחלה חשבתי על זה שאז נפל לי האסימון שחצי מהמדינה סתם זורקת כספים ורובם לא עוסקים בתחום. אין להם ניסיון בכלל, ולי האמת?! אין כסף לזה
אני תמיד אמרתי שתואר הוא לעשירים
אני חלילה לא מזלזלת פשוט במצבי לאור העובדה שאין לי תמיכה, וגם לא ביקשתי אני לא אצליח לעמוד בסכומים כאלה, חשבתי על לוותר על תואר נכון לכרגע
תכננתי ללמוד קורס שבו ארכוש ותק של המון שנים ולהתבסס.
אולי בהמשך אם תהיה לי אפשרות כן ארצה ללמוד תואר. מה דעתכם? אשמח גם לביקורת שלילית גם מקובל עליי ומכבדת כל דעה ודעה
תודה.