היי, אני כותב כאן כמוצא אחר לבעיה שמטרידה אותי 24/7.. אני עולה ליב וידידה "טובה" שלי, (שאמרה לי כמה פעמים שהיא אוהבת אותי אבל תבינו עוד מעט באיזה הקשר) השתמשה בי כמו העוגן שלה לכל התחומים שהיא הייתה צריכה עזרה- לימודים, העתקה באינספור מבחנים ומתכונות, שיחות שעות על גבי שעות על החומר בביס, וזה לא נגמר רק בלימודים... היא הייתה מציעה גיחות לקניון כל יומיים כמעט והיינו אוכלים ומדברים עלהכל ואני חייב לציין שלא רק על לימודים, היא שיתפה אותי במטרדים שלה בפחדים והרגשתי שזה על הקשקש שיש לה רגשות אליי. היא הייתה מתקשרת אליי סתם ככה ואומרת 'אתה נותן לי ביטחון וחום' ואפילו אמרה לי "אתה יודע שאני אוהבת אותך ושהקשר שלנו חשוב לי?" הרבה ויותר מדי אבל לא בהקשר שאתם מכירים. היא אמרה את זה באופן הכי טכני שיש יום לפני מתכונת/מבחן/עבודה שצריך לעשות כנראה כדי שאני ארגיש קרבה ורצון לעזור לה. אני מרומה כמו שלא הייתי בחיים שלי והמחשבה שלי תמיד עומדת על הגדר- היא עשתה את זה כדי פאקינג לסחוט ממני ציונים ומגנים טובים(והצליחה) או כי אני באמת חשוב לה? היא שיחקה בי וברגשות שלי כי תכלס, שעה אחרי המתכונת או המבחן היא זלזלה, פתאום ירד לה מגיחות למקומות והתייחסה אליי הכי מגעיל שיש... אני רוצה באמת להעניש את עצמי שלא שמתי לזה לב וחתכתי את הניצול והכיתי בברזל כשהוא חם, כי מה20/6 מילה לא שמעתי ממנה והכי כואב זה שלפני הבגרות האחרונה שהייתה כמה ימים לפני החופש היא שלחה לי סרייה של הודעות שבחופש הקשר "יתחזק עוד יותר.., נלך לים לעבוד לבלות לאן שנרצה.." וברגע האמת כלום לא קרה כי עברה הבגרות אז למה להחזיר טיפה טובה למי שדאג לה ו"נתן לה חום וביטחון"? אתם צריכים לדעת שהילדה לא רוצה לדבר איתי עכשיו, היא חסמה אותי מכל הכיוונים ואני מרגיש זרוק ומנוצל... גם כשאני מנסה לשלוח לה הודעות היא מתרצת כל הזמן ש"אין לה כוח לריב" והיא לא יכולה להבין שהיא פגעה בי ברמות הזויות, ועוד במי שנתן לה את הנשמה והכי חשוב את האמון.
אני רוצה להדגיש שאני צריך עצות במה הלאה, מצד אחד אני צריך את הסיפוק הזה ממנה לעצמי- כי אף אחד לא יכול לתת מעצמו הכל, כולל מה שאין לו ולא למלא את החסר במה שהובטח (תרתי משמע, השקעתי בשבילה את החיים שלי רק בגלל הדמגוגיה הזולה שלה וההבטחות הסתמיות). אני מרגיש שאני צריך "לדרוש" (במרכאות) ממנה את כל מה שהובטח לי כי אני מרגיש ריקנות ושבזכותי היא מבלה עכשיו בחופש בראש שקט כי אני הרמתי אותה מ20 ל85 במתמטיקה ׁ(באמצעים לא כשרים, העתקות), ובעוד הרבה דברים שלא קשורים רק ללימודים ואני צריך להרגיש את הגושפנקא של "לא ציפיתי והתאכזבתי סתם" כי אני אכול אכזבות ממנה... אני לא יודע מה עולה על מה- לסיים איתה את הקשר (ואיך? מה לרשום לה באיזה סגנון?) או לא לוותר ולדבר איתה על מה שאני מרגיש למרות שכבר הזכרתי שאין עם מי לדבר אבל אני לא אוכל להתמודד בלי להעמיד אותה על מה שהיא עשתה לי
תודה מראש על העצות זה ימלא אותי וייתן לי כיוון
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות