יוצאים כבר חודש אבל אני רוצה יותר והוא אמר שאני לא מרכז חייו. מה לעשות הלאה?

אוקיי אז אני יוצאת עם מישהו כבר חודש... הוא סטודנט כרגע מסיים שנה א ואני עובדת מתחילה ללמוד שנה הבאה.
כל החודש הזה ממש הייתה התלהבות נפגשנו המון וכן וכו.... הכל הרגיש הדדי עד שאני זו שהתחלתי לצפות קצת יותר ולרצות קצת יותר מה שמאוד מפריע לי. אמנם יש לכל אחד חיים משלו ותקופות מבחנים אבל יש פחות הודעות, פחות יוזם פגישות ולמרות זאת אומר שהוא מאוד רציני לגביי, שהוא רוצה מערכת יחסים אבל לו זה פשוט יותר קשה להפתח רגשית ולדבר על הרגשות שלו מאשר לי כי הוא גם לא הכי מדבר על החיבה כלפיי שזה מפריע. אז מצד אחד הוא דואג כן מראה רצון אבל יש ימים שלגמרי נדמה שלא... הוא נורא שחור ולבן קשה להבין בדיוק לאן זה הולך ולמרות שהוא מדבר על הכוונות שלו בכנות כלפיי וספג ריבים איתי והתמודד אני מרגישה שחסר קצת מחויבות או הדדיות מספקת אני לא רוצה להרגיש שאני יותר בתוך זה ועכשיו אני צריכה לחכות שגם הוא זו תחושה לא נעימה ובתחילת קשר אני מצפה שזה יזרום ביחד באותה תחושה לשנינו ושתהיה אותה התלהבות....
אני הייתי הכי כנה כלפיו לגבי כוונותיו וגם הוא... סיכמנו שנצטרך יותר לנסות להבין אחד את השני ולא רק לתת לצד אחד ליזום ולתקשר כי לפעמים אני מצפה שהוא ידבר קודם. הוא אומר שאני לא יהיה מרכז חייו ושיש לו עוד חיים כרגע והוא לא יודע להגיד לי לאן זה מתפתח ומה יהיה בהמשך שזה ברור לי אבל כן טוב לו איתי והוא רוצה זוגיות. אני נורא מאני נורא מתלבטת על איזה צעד לקחת. אני לא מסוגלת לקחת צעד אחורה ולהתנהג כאילו כלום לא קרה ומצד שני אני גם לא מוכנה להמשיך לתת מעצמי ולהיות בתןך זה שהצד השני לא שם כמוני.

אחרי שזה קרה וכבר קיבלו עצות מכמה אנשים כאן לגבי זה, קרה משהו לא קשור אל שרק העצים את הבלבול שלי לגביו.
היה סופש ובילינו יחד ערב אחד חמישי היה הכל סבבה ואז שישי הלכנו שנינו לאותו חוף, ובגלל שאחד החברים שלו פעם היה איתי (לסטוץ לפני מלא זמן) זה עדיין מפריע לו למרות שדיברנו על זה בהתחלה כי אמרתי לו את האמת הוא אמר שהוא לא יסתיר אותי או יתבייש בי אבל כן יהיה לו קשה להיות איתי לידו ולהציג אותי בפני החבורה שלו אם החבר הזה נמצא וזה היה לי מובן לגמרי. רק שבאותו יום היינו באותו חוף והוא ידע על זה וישר חשב שזה תסביך במקום לרצות להגיד לי שלום או משהו כזה נוצר מצב לא נעים ששנינו היינו שם אבל בעצם כל אחד בשלו ניסיתי לדבר איתו באותו רגע אבל הוא לא ענה (לדעתי סינן) ענה לי אחרי מלא זמן שכבר שנינו לא היינו בחוף ופתאום התנהג כאילו כלום לא קרה ואין בעיה בכלל וחשב שגם לי אין בעיה עם זה אבל בעצם זה הפריע לי ששנינו בחוף ואין שום קשר בנינו אפילו שלום. אמנם אנחנו לא זוג רשמי אבל אנחנו בקשר והנחתי שיש התקדמות הוא כבר הביע את הרצון שלו לקשר רציני לזוגיות ולא חשבתי שזה עד כדי כך מפריע לו שאין לו ביצים להתמודד עם זה ועדיין מפחד שיידעו בכל אופן לא עניתי לו להודעות והוא בכלל לא ייחס לזה משמעות לא חשב שמשהו לא בסדר. כל אותו ערב לא דיברנו ורק שבת בבוקר שלח הודעה כאילו כלום. ושוב סיננתי כי הייתי ממש מבולבלת ולא רציתי סתם לצאת עליו.
חיכיתי לערב ודיברנו והוא פשוט חשב שזה בסדר ששנינו נהיה בחו ולא נדבר ושאני יבין אותו כאילו זה מובן מאליו ותכלס כן אבל הוא לא הכין אותי לזה שזה הסיטואציה שתהיה הוא פשוט כתב תסביך ונעלם בלי שום הסבר אז היה לי קשה להבין .
בסוף רבנו קצת יותר נכון אני התעצבנתי והוא לא הבין מה אני רוצה מהחיים שלו ראיתי לפי ההתנהגות שאותי זה מבאס ומתסכל והוא רק רצה ללכת לישון באותו רגע
אני נורא רגישה וראיתי שהוא לא מראה שום רגש חוץ מלהגיד מצטער כזה כדי לצאת מידי חובה וזהו הוא לא פחד שזה יגמר ולא הפריע לו שכמעט יומיים אני לא עונה לו להודעות למרות שידע שמשהו לא בסדר הוא מצפה שאני יבוא ויגיד.
מצד אחד הוא צודק אבל אני מרגישה שלי יותר אכפת מהקשר והוא קצת התהפך עליי ונהיה יותר אדיש כי בהתחלה הוא נורא רדף ורצה והראה נכונות.
בכל אופן הלכתי כועסת וגם לא היה אכפת לו הוא ניסה להתקשר יום אחרי לבדוק שלא נפגעתי ובשיחה שחתכנו את זה הוא אמר שלא בער לו הלכתי ושלא הרגיש שהוא צריך להלחם על זה והקשר הזה כנראה לא ככ חשוב לו למרות שאני כן. הוא נתן לי מלא דברים דו משמעיים כמו אני רוצה שנדבר ונפגש עדיין לא רוצה לחתוך אבל אולי זה לא הכי מתאים ואני צריך לחשוב על זה אני לא יודע אולי אני קצת שונים בקטע הזה היה לי טוב איתך אבל וכל זה.... בקיצור הייתה שיחת פרידה כזאת שהוא יותר התבאס בשבילי מאשר בשבילו ולא הראה שבכלל אכפת לו שעכשיו אנחנו חותכים ועד לפני שבוע הבנאדם כמעט בכה לי ואמר שהוא רוצה זוגיות ורוצה לראות לאן זה מתקדם ווך שבוע החליט שלא מתקדם והוא לא מרגיש כמוני.
אני מרגישה מאוד אשמה למרות שהוא כמובן מאשים את עצמו.
בכל מקרה אני הרגשתי שיש חיבור והוא קצת השלה אותי וקשה להתמודד אני לא יודעת אם זה בגללי כל המצב שנוצר ומה אני יכולה כדי להתמודד עם זה ואם בכלל יש לי מה לנסות להחזיר אותו ולתקן משהו? באמת הרגשתי שזה הדדי והוא פשוט היה צריך עוד זמן בפן הרגשי לא הרגשתי שהוא רוצה באמת לסיים את זה ופשוט נתן לי לחתוך את זה כי הוא הבין שאני רוצה יותר.
אני באמת מתוסכלת כי הכל היה טוב וכיף וזורם ופתאום כל זה נפל עליי ואני חושבת שאולי זה היה משבר כזה וכמה ימים רעים וזה סתם נהרס על שטויות לא משנה מי אשם....
יש לי מה לנסות לדבר איתו? לתת לו לרדוף אחריי למרות שהוכיח שהוא לא כזה שרודף? אם הוא ידבר איתי אם שווה לי בכלל לחזור אליו ?