מאז שאני זוכרת את עצמי חייתי במשפחה מאוד לא קונבנציונלית, ולא מההיבט הכלכלי
ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת חודש (מניחה שפחות) והמשיכו לחיות באותה דירה במשך כמה שנים
הם תמיד עבדו ומבחינתי הייתי לבד ,וכשהם היו חוזרים הזוגיות שלהם הייתה מזויעה,באמת,
כיאה למשפחה דפוקה, אבא שלי היה בוגד בה על ימין ועל שמאל והיא תמיד מחלה, והאמינה שהשתנה.
ומאז ומתמיד אמרתי לעצמי כשאהיה גדולה אשנה את זה ואתחתן עם מישהו שאוהב באמת.
אחרי שכל אחד הלך לדרכו,
ושניהם התחילו זוגיות חדשה עם בעל ואישה חדשים וילדים חדשים,
גם הזוגיות העכשווית שלהם לא בריאה(כל אחד בשלו)
על רמת העיקרון כל זוגיות שאי פעם יצא לי לראות ,הייתה דפוקה, וזה משפיע עליי,אפילו מאוד, הפסקתי להאמין במוסד הנישואין, ובכלליות בכל זוגיות.
ואתם בטח אומרים לעצמכם שאני עוד צעירה ואגבש דעה,
אבל זה מגיע לרמה שאני פקפקנית וגברים לא מעניינים אותי (וגם נשים לשאלתכם),או שאני פשוט פוחדת שיפגעו בי כמו שפגעו באמא שלי?
אני פוחדת שכשאגדל זה ישפיע עליי,
אני כבר שמה לב שהפארנטס אישוס שלי משפיעים עלי קשות,
אבל מה דפוק בי שאני היחידה שלא רוצה להתחתן?ובטוחה שבכל זוגיות הגבר בוגד והאישה מתחננת? זה קשור לקשרים הדפוקים שיצא לי לראות? ואם כן מה עושים ,איך מתמודדים עם פאקים נפשיים כאלו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות