אשמח שתקראו הכל לפני שתענו
אז ככה אני בת 14 ואני גדלה בבית מסורתי כזה נושק לחילוני אני לומדת בביהס פרטי דתי ממש אבל לא מוגזם ההורים שלי הם הורים שנותנים לי הכל אבל הדבר היחיד שהם לא מרשים לי זה חבר
אני בגיל ההתבגרות ככה שאני רוצה לנסות הכל אני יודעת שחלק מכם יגידו את צעירה מידי אבל תחסכו ממני מאז שאני קטנה אני ממש בוגרת בנפש שלי במיוחד כולם שמים לב לזה... אבל ההורים שלי מפחדים עלי כי הרבה בנים מטרידים אותי... והם מפחדים שיהיה לי חבר ואז אני אהפוך לבת כזאת שהולכת עם כל אחד מתנשקת וזה... ז*נה בקיצור(סליחה על המילה אבל זה מה שקורה לבנות בעיר שלי) היה לי עד עכשיו יותר קטע עם בנים שנמשך שבוע... לא יותר ועד עכשיו אני נפרדתי מהם כי פחדתי ההורים שלי תמיד אומרים לי כזה תיזהרי שלא יהיה לך חבר וכל השטויות האלה אני לא ככ מקשיבה להם בקטע הזה כי גם לי יש לב וגם אני לפעמים רוצה משהו עד עכשיו לא הייתי מאוהבת אבל עכשיו פגשתי בן מהממם פשוט הוא מכבד אותי ככ וכל פיפס שהוא עושה שואל אם זה בסדר מבחינתי ומה עשינו עד עכשיו רק התחבקנו והחזקנו ידיים (שתבינו עד כמה הילד מכבד אותי) ככ כיף לי איתו וכל פעם שאני לידו אני מרגישה כאילו זה רק אני והוא לא אכפת לי מכלום אמא שלי פוחדת שאני אתאהב בו ואתמול יצאתי להליכה ואמרתי לה שיצאתי לבד אבל בעצם הייתי איתו... אמא שלי יודעת מה האמת רק מלהסתכל עלי ככה שאני די מפחדת אבל מצד שני הם לא מבינים שגם אני רוצה לעשות תדברים האלה... אבל אני לא יכולה לשכוח אותו אני נפתחתי בפניו כמו שלא נפתחתי בפני אמא שלי אני לא ילדה שנפתחת כי נפגעתי הרבה בעבר מה שגרם לי להיות סגורה מאוד סגורה והוא איכשהו בשבוע הצליח לגרום לי להיות פתוחה לידו ולהרגיש בנוח לידו
השאלה שלי היא האם להיות איתו למרות שההורים לא מרשים כי הם חושבים שזה מה שיגרום לי לא ללמוד... ( אני נכנסת לפנימיה כזה אז מה שאומר שאני לא אהיה איתו הרבה... ככה זה לא יפריע לי ללימודים אבל ככ כיף לי איתו) ?
אשמח לעונים ואם יש לכם עצות לתת לי אשמח
אה ולדבר איתם לא יעזור ניסיתי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות