אז ככה: אני בת 26 והבחור המדובר הינו בן 32 בקרוב..יצאנו בעבר תקופה של כמה חודשים עד שהוא נפרד ממני מסיבות שהוא מבולבל עם עצמו וצריך להיות לבד וכ"ו..כאב לי מאוד כי אהבתי אותו-הוא היה האהבה הכי גדולה שהייתה לי אי פעם..עברתי תקופת "אבל" של שלושה חודשים מאוד קשים וכואבים מלאים בבכי ודמעות..עד שהתעשתתי על עצמי והחלטתי שזהו לא יותר!!! המשכתי לצאת והכרתי בחורים ודייטים אך משהו הרגיש לי כבוי ועמוק בלב עדיין אהבתי את האקס..עד שלפני כמה חודשים הוא יצר עימי קשר וביקש להיפגש ולדבר..לא הפגנתי לו התלהבות מהעניין-למרות שבתוך תוכי הייתי ממש בעננים אני מודה..ובסוף הסכמתי ואכן נפגשנו והוא אמר שמצטער שעזב אותי ושהוא מתגעגע ורוצה לחזור ולחדש הקשר..אמרתי לו את כל שהיה על ליבי ולבסוף הסכמתי לתת לו צ'אנס נוסף ואכן הקשר חודש וזרם יפה בהתחלה עד ש..באחת השיחות הוא זרק לי פצצה וטען שהוא לא מרגיש אליי כלום כלום כלום ומשהו מת אצלו בפנים מבחינת רגשות ושהוא מגדיר עצמנו רק כידידים ושהוא מבחינתו אין לו בעיה לקום ולהכיר בחורה אחרת ככה חופשי בלי שום בעיה..הרגשתי את הסכין טראחחחחחחחח בלב עמוק..הבהרתי לו חד וחלק שאני לא מעוניינת בשום קשר איתו ושהוא לא ראוי לבחורה כמוני!!! וכך נסגר העניין..וכיום אני מנסה לצאת ולהכיר אך מרגישה מאוד כבויה ושאין אצלי את עניין הרגשות וההתאהבות מאז האקס הנ"ל..מפחיד אותי העניין הזה שחלילה לא ארגיש שוב את ההתאהבות והרגש והפרפרים מה שנקרא..מה עליי לעשות לדעתכם??? ומה בנוגע לאקס הנ"ל?? למה באיזשהו מקום אני עדיין חושבת עליו???? כי הוא לא ראוי לי זה בטוח!!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות