נשארים קבוע באוניברסיטה.
אני סטודנט עתודאי באחת האוניברסיטאות בארץ ומחלק את הזמן שלי בין האוניברסיטה לבית.
רוב הזמן אני באוניברסיטה, שם אני גר בדירה בעיר. אני סובל מדיכאון שנובע מבדידות, אי הצלחה בלימודים וחוסר בסיפוק עצמי. אמנם אני מכיר סטודנטים אחרים שלומדים איתי אבל הקשר איתם מאוד בסיסי ורוב היום אני לבד. היתרון באוניברסיטה הוא שאני עצמאי, מחליט בעצמי מה אני עושה, ואפילו שהתנאים הרבה יותר גרועים מהבחינה הזו יותר נוח לי באוניברסיטה.
מצד שני כשאני בבית יותר נוח, אבל אני אוכל כל כך הרבה חרא מההורים. כועסים עלי באופן קבוע על הציונים שלי, יש אפס הבנה של מה שאני עובר ורק תלונות. ההורים שלי מציבים לי דרישות לא הגיוניות, נטפלים אלי ולוקחים ממני את העצמאות. הם לא מבינים שאני בדיכאון ורע לי ואני גם לא יכול להסביר להם. הדבר היחיד שטוב לי בבית זה שיש בבית הרבה יותר אנשים שאני מכיר, ואני מרגיש פחות לבד.
אני משתגע גם שם וגם שם. מסיבות שלא אכנס אליהן אין לי אפשרות לעשות שינוי קיצוני ויש לי עוד שנה וחצי עד שאסיים את התואר ואתגייס. בינתיים אני מרגיש שאני מקפץ בין מציאות אחת שהיא גרועה ומציאות אחרת שהיא גרועה, והמקום היחיד שטוב לי בו זה ברכבת כשאני מחליף מקום.
מה הייתם עושים במקומי?
תודה מראש
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025