היי,
אז זאת שאלה קצת מוזרה. הרבה פעמים בחיים, כשמעליבים אותי או עושים לי משהו רע, איכשהו אני מסוגל לשכוח ולסלוח די מהר. יש כעס ועלבון בהתחלה אבל זה נעלם די מהר.
אספר על משהו שקרה ממש לא מזמן, הבית שלי בשיפוצים אז ביקשתי מאחי, שגר עם אשתו, שאהיה אצלו מהבוקר ועד 4 בערך (ליום אחד, לא יותר). לצערי אני לא עובד כרגע והם כן, אז אם הייתי הולך אליהם, הייתי שם לבד. ראיתי בשיחה שהוא היסס ובסופו של דבר לא הסכים בטענה כי זה מוזר.
לא הבנתי מה בדיוק הבעיה, אבל כמובן שאמרתי בסדר, וסיימנו את השיחה. אבל תכלס, אני מרגיש מאוד נבגד. כן, זה הבית שלו, וההחלטה שלו, ואני מכבד את זה, כי הוא לא *חייב* לארח אותי. העניין הוא, שכמו כל המשפחה שלי, אני מוכן להקריב את החיים שלי בשבילו - אבל הוא לא מוכן שאהיה אצלו לבד בבית כמה שעות.
בסוף השבוע אני אמור ללכת אליהם הביתה ביחד עם ההורים שלי, כמו כל שבוע. עכשיו, מה אני אמור לעשות? להתעלם כאילו זה לא קרה? לא ללכת? אני ממש לא בנאדם שאוהב לריב, במיוחד לא עם משפחה וחברים, זה עושה לי הרגשה מאוד רעה, ועם זאת, להתעלם מהעניין כאילו ההתנהגות הזאת היא בסדר...
בקיצור, אני סתם מתבכיין ועושה הר מעכבר? מה אני אמור לעשות?
תודה לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות