היי,
אני יודע, אתם שומעים את זה מלא ואני באמת מצטער כבר. אני צריך פיתרון. אני צריך מישהו שיבוא ויגיד לי איך לעזאזל הוא מצליח לעשות את זה.
אני כבר חצי שנה בעולם הדייטינג ומתחיל ממש להימאס לי. יש לי בממוצע שני דייטים בחודש (לפעמים שני דייטים ראשונים ולפעמים דייט ראשון ודייט שני), על כל אחד מהם יוצא שאני מוציא 400 שקל (דלק + מסעדה). בסך הכל יוצא לי 800 בערך כל פאקינג חודש ולפעמים אני פשוט יושב ואוכל את עצמי. אני לא באמת רוצה להוציא כל כך הרבה. אני לא רוצה בכלל לשלם על מישהי שאני בקושי מכיר רק כי היא מצפה לזה. אני בסך הכל רוצה להכיר נשים אחרות. נשים שמבינות שאני באמת, אבל באמת לא חייב להן כלום ושום דבר ושגם הן יכולות לחזר, ליזום ולא להיות בצד הפאסיבי בדיוק כמו שהן יצפו שאני לא אהיה פאסיבי כשזה יגיע לדברים כמו עזרה בבית, גידול ילדים - ואני באמת רואה את עצמי שם. מגדל ביחד עם אשתי את הילדים, שוטף כלים, עושה כביסות ובאמת שותף מלא בבית.
הבעיה היא שאני דתי. אולי קצת ליברל, אולי קצת ראש פתוח, אבל דתי. במגזר שלנו מאוד נהוג שהגברים עושים את כל מה שכתבתי, אבל אני לא מחפש זוגיות כמו שראיתי אצל חברים או במשפחה. אני מחפש להיות שותף מלא ודווקא כאן יכול להיות שאני מפספס - בזה שאני לא מתנהג כמו שותף כבר מההתחלה ואז למעשה מסנן בחורות שלא יתאימו לאורח החיים הזה בכך שהם רואות את עצמן עושות תפקידים נשיים כביכול ואני גבריים כביכול כי אני למשל לגמרי יכול לראות את עצמי אופה חלות לשבת או מגהץ בגדים.
אני מרגיש שהרבה נשים שיצאתי איתן לא מבינות אותי והחור בכיס רק הולך וגדל עם הזמן. וזה כל כך קשה להפסיק את המנהג הזה. אני אשכרה מרגשי לא נעים אפילו לחשוב על זה שאני לא רוצה לשלם עליה בדייט או לנסוע עד העיר שלה או לא ליזום כל הזמן הודעות ראשון. כאילו אני מפחד שהיא תוציא אותי קמצן - אבל למה אכפת לי בכלל?! אני לא מכיר אותה!
בבקשה תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות