היתה לי חברה בתיכון, כל שלושת השנים היינו ביחד.
הייתי מאוד קנאי והתנהגתי נורא אבל היא גם הביא הרבה סיבות לקנות. הרגשתי שאנחנו מכאיבים אחד לשני יותר מידיי ולמרות שקשה, עדיף לפרד. זרקתי אותה הפרידה היתה כואבת והתרחקתי מקבוצת החברים המשותפת שלנו. נאלמתי מהקבוצה ולא ראיתי אותה לחצי שנה.
חזרתי אחרי החצי שנה, כבר יותר שלם עם מה הפרידה וחשבתי שהיא גם נרגעה.
יש לי חבר שהוא אחרי חודש שאני והיא היינו ביחד אמר לה שהוא אוהב אותה. אז הוא והיא אחרי החצי שנה שלא הייתי נהיו חברים. ספרו לי את זה חודש אחרי שחזרתי לחבורה, וחשבתי שכן זהו הכל טוב.
אבל היא התאבדה. עברה שנה מאז שהיא כפצה מבניין של אותו חבר. זה אגואיסטי לדעתי לחשוב שאני הסיבה אבל אני יודע שאני גרמתי לה להרבה סבל בחיים. אני לא מצליח להתחבר לאף אחת, אני פחות ופחות אוהב דברים שאהבתי ואני גם לא מתקרב לדברים שמזכירים לי את התקופה שהייתי איתה והייתי מאושר. לא יודע מה לעשות עם עצמי ואני פשוט חיי וממשיך הלאה כי אני לא רוצה לאכאיב כמוה כשהיא התאבדה.
איך להמשיך לחיות עם מחשבות על העבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025