מעולם לא שכבתי עם גבר, האם זה יכול להשפיע על מה שגברים יחשבו עליי?

שלום
שמי דנה אני בת 22, בעוד חצי שנה בת 23, מאיזור השרון
רציתי לספר לכם ולבקש ייעוץ באמת אמיתי ( מאנשים בוגרים ומכילים על המצב שלי בחיים.
אתחיל מהעובדה הפשוטה שאני לא נמצאת בחבורת חברות שהיתה לי מהתיכון.. אני ועוד אחת יצאנו משם, וכשאני ניסיתי לחזור הן קיבלו ולא קיבלו.. שיחקו משחקים- ואמרו שיש כמה שלא מעוניינות שנחזור - בקיצור לא רצו אותנו שם, למרות שביקשתי, הזמנתי ועשיתי הכל כדי להיות חברה שלהן- הבנתי שהן לא יוזמות ולא באמת חברות ושחררתי. אנחנו לא בקשר כבר 10 חודשים..
הסברתי את זה כדי שתבינו שאני כרגע ללא חברות טובות, יש לי 2-3 חברות אבל לא בקשר קבוע, אולי עם אחת/ ואני בן אדם שנפגע מגיל 5 עם חברות. באמת מגיל כל כך צעיר- אני בן אדם טוב שתמיד אכפת לו מאנשים אבל אנשים דרכו עלי כלכך.
אם זה בטיול שאחת הבנות שטיילתי איתה אמרה לשניה לעזוב אותי ושאני אפרד מהן- שלא עשיתי כלום כלום כלום, פשוט לא אהבה את הפרצוף שלי ואת זה שלא הייתי מחוקה מסמים כנראה.. ואם זה שבכיתה ח עשו לי חרם - הבנות בביהס חדש
התסריט של החיי חברה שלי עד כה לא זוהר וכיפי
מצד שני, לא היה לי חבר בחיים. אם מנתחים את זה ממש- קשה לי להיפתח ואז להיפגע, וחוץ מזה יש לי סנדטרטים ואני נמשכת לטייל קסט מסוים. כמובן שגם אם הבחור קצת יראה לי ארצה דייט כדי להכיר אבל שלא תתבלבלו- לא אצא עם ״ כל אחד״ יאלה בשביל הכיף
אני מעולם לא שכבתי ואני תכף בת 23- יש לי 2 אחיות שגדולות ממני בשנה ושנתיים יש להן חבר 3 ו5 שנים ותמיד משווים ביננו למה את לא כמו שירה ואלמה?
למה לך אין חבר , את יפה..?
פעם עשו לי שיחה שאני אולי לסבית.
הכל פגע בי מאוד אבל אני סרקסטית עם חוש הומור ולפעמים יוצאת מזה דרך זה..:)
לא שכבתי מעולם ואני מפחדת מה הגבר יחשוב- ומה יחשבו עלי ( יש לי חרדה ממש ממה שאנשים יחשבו עלי אבל מקווה שתבינו שאי אפשר להאשים אותי אחרי כל הדברים האלו..)
רציתי לספר שאני גם משפרת בגרויות ומשפרת פסיכומטרי לפעם ה2.. אני לא בראש של לצאת כל יום וגם שחושבים על זה- לא תמיד יש לי עם מי
רציתי עידוד שיהיה טוב בסוף, ושאני ל חיה בסרט ומתכנת בעצמי שוב- שמתישהו אכיר בן אדם טוב בן זוג שאני ארצה ולא אתפשר, ושאכיר את החברות חברות בחיים
רציתי לדעת מה דעתכם על זה- אתם חושבים שלמי שאין חברות מהתיכון הוא אבוד לנצח?
אני ממש ממסה לעודד אותי שמתישהו יהיה, בלימודים תתגבש חבורה קטנה , ויתווספו אנשים.
אני הרבה לבד והמון מתכנסת בעצמי
יש יתרונות אבל גם חסרונות. אני נפגעת חברתית מאוד ורוצה שהתקופה הזו תעבור..
לגבי משפחה- אני מתמודדת עם הורים שלא תמיד מבינים אותי,עם השוואות ביני לבין האחיות שלי- עם זה שאולי משהו בי מפגר.
אני לפעמים חושבת למה אני חיה..? אבל יודעת שזה סתם משפט מפגר ( בחיים לא הייתי פוגעת בעצמי )

למישהו יש טיפים או מילה טובה?
תודה
דנה ל. ❤️