אני חסרת ביטחון חברתי באופן קשה כתוצאה מחרמות בילדות. נוצר מצב שאני חסרת ביטחון בתוך המשפחה שלי (דודים וכאלה) יותר מבקרבת ״חברים״ וזה מה שהורג אותי.
אני מרגישה שנדפקתי ואני בוכה ונורא קשה לי. כל העניין פוגע בי מאוד ואני לא בטוחה במקום שלי במשפחה שלי. אני לא באמת סומכת על מישהו. אני תמיד מרגישה בצד ולא בעיניינים. אפילו שאני ישנה אצלם לפעמים.. אני לא מרגישה שאוהבים אותי כמו שאוהבים דודות אחרות שלי, ואני נורא עצובה ומתוסכלת. לא משנה כמה אני מנסה להתקרב אני תמיד מפחדת לצאת נדחפת ותמיד מפחדת מה יחשבו עליי. אני יודעת בוודאות שאני לא עדיפות עליונה בשבילם. איכשהו תמיד יוצא מצב שהם צריכים ממני משהו ורק בגלל שאני מתה להתחבר אליהם או ליצור שיח אני מסכימה לעזור, אף פעם לא אומרת לא, אני מרגישה מנוצלת לעיתים קרובות.
הם לא קוראים לי שהם יושבים ביחד או יוצאים, לא משתפים אותי בשיחות, אני תמיד יושבת איתם ומסתכלת מהצד. לפעמים שאני מנסה להשתחל לשיחה זה לא נשמע טבעי. לפעמים מתעלמים ממני ופשוט ממשיכים. אני רק נאכלת ובוכה שאני לבד כי אין לי באמת חברים. עכשיו הם קבעו חופשה בלעדיי ואני פשוט בוכה כי אני יודעת שיווצר יותר פער בנינו ואני עצבנית כי אני יודעת שבת דודה שלי תהנה מזה שאני נשארתי בבית לבד ותתגרה בי בהמשך כי הם נסעו והתגבשו עוד יותר....
מה אני עושה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025