פגע בי אבל לא מפסיקה לחשוב עליו... להציע לו לחזור או לא?

היי, זה יהיה די ארוך, מקווה שתישארו עד הסוף.
הייתי בזוגיות עם מישהו מהבסיס שלי במשך 5 חודשים (שנינו אנשי קבע באותו הבסיס).
3 חודשים ראשונים כל הקשר היה בסתר (מרצוני), היינו מתחבאים, יושבים בשעות הקטנות של הלילה.. אף אחד מהבסיס לא ידע. הכל היה מושלם, הקשר היה דו צדדי ושנינו נהננו מכל רגע ביחד. כמובן שהחברות שלי והחברים שלו מהבית ידעו והיינו נפגשים ביחד כולם.
לאחר זמן מה פחות הסתרנו את הקשר ולאט לאט אנשים גילו. הכל היה בסדר עד שעם הזמן הוא החל להתייחס אליי שונה מאיך שהתייחס בהתחלה. אומנם פרטים קטנים אך לכל דבר יש סיבה-כבר לא מדבר איתי באותה כמות שהיה מדבר, פחות כינויי חיבה, פחות סמיילים, פחות תקשורת ופחות יוזמה להיפגש.
במשך חודש וחצי ספגתי והכלתי את ההתנהגות שלו, נטו כי מצאתי סיבות ללמה הוא התנהג ככה ובזה רציתי להאמין (עבר דירה ושיפץ אותה, עמוס בלימודים, תפקיד מאוד לחוץ בבסיס וכו') , לא רציתי לוותר עליו למרות שכל לילה בכיתי. הפכתי להיות תלויה באם הוא שולח הודעה או לא וזה מה שהיה משפיע על מצב הרוח שלי.
אחרי כמה זמן, סגרנו שבת ביחד. ביום הראשון הכל היה מדהים, הרגיש כאילו חזרנו לתקופה של החודשים הראשונים. עד ש...
פעם ראשונה בכל הקשר שהסתכלתי לו בפלאפון וגיליתי שהוא התנשק עם מישהי בזמן שעבד איתה (באיזה פאב).
אחרי שיחות ארוכות החלטתי בסוף לסלוח לו (יודעת איך זה נראה בתור אחת שתמיד אמרה שבחיים לא תחזור למישהו שבגד בה, מסתבר שכשאוהבים הופכים לעוורים).
במשך השבת שהיינו יחד הוא התייחס אליי כמובן הכי יפה שיש ולמרות הכל הצלחתי להנות כמו שהרבה זמן לא נהניתי. לא רציתי שהשבת הזו תיגמר.
איך שהתחיל השבוע הכל חזר להיות אותו הדבר.. פחות מדברים וכו'.
במהלך אותו השבוע בסופש הוא ישן אצלי קם בבוקר ונסע. כשקמנו יחד בבוקר, קמתי בידיעה ובהחלטה שאני רוצה לסיים את הקשר הזה ולכן נפרדתי ממנו באותו היום בערב. זה די בא לו בהפתעה, כנראה כי היה מאוד בטוח במקום שלו אצלי.
מאז כחודשיים שלושה שלא דיברנו כלל. יש לציין שאנחנו רואים אחד את השני המון בבסיס ויש לנו חברים מאוד טובים שהם משותפים.
לפני כ3 שבועות שאל אם אני יכול לבוא איתו רגע לצד לדבר. השיחה איכשהו הפכה לריב אחד גדול שבו אמרתי לו והוצאתי עליו את כל הכעס שהצטבר אצלי. אחד מהדברים שאמרתי לו הוא שהוא יצא אפס על כך שלמרות איך שהוא התנהג אליי באתי אליו וסיימתי את זה ביפה עם מילים יפות והכל. וכל מה שהיה לו להגיד זה "הכל טוב".
לאחר שיחה של שעה וחצי אפשר להגיד שהשלמנו והחלטנו שלא נתעלם אחד מהשני יותר כמו זרים.
בסוף השיחה אמר "ולסיכום שרצית.." וכמובן עם מילים יפות אחרי זה.
לאחרונה ישבנו ביחד רק שנינו פעמיים עד 3 וחצי בלילה, כמו פעם.. הרגשות אליו האמת אף פעם לא עברו אבל אין ספק שהחזרה לקשר איתו הציפה הכל.
היינו באחד מהימים האלה כ5 שעות ביחד שבהם לא קרה כלום ורק בשנייה שהחלטנו שזה הזמן ללכת לישון באנו להגיד ביי אחד לשנייה ואיכשהו בדרך הכי טבעית התנשקנו.
אני לא מפסיקה לחשוב עליו, על איך שלכל מה שהוא עשה לי פשוט אין השפעה כרגע. אני פשוט רוצה להיות איתו, לחבק אותו. שלא נדבר על כמה משיכה יש בינינו.. לא יודעת איך לצאת מזה, אין שניה שאני לא נזכרת בו.
ולפואנטה.. אני לא יודעת מה לעשות, בד"כ אני נוטה לעשות את המעשה הלא נכון.
ולכן אני שואלת אתכם מה אתם חושבים? להגיד לו שאני רוצה לחזור? לתת לו שהוא יחזר אחריי ושזה יבוא ממנו?
אני בכלל לא בטוחה שהוא רוצה כרגע קשר רציני.. עצוב שאיכשהו זה עדיין תלוי בו.