תמיד כשבנים מנסים לפתח איתי משהו הם חייבים להתמקד רק בחיצוניות, לומר לי כמה שאני יפה ולהחמיא. רואים בי כסטוץ למרות שאני בכלל לא כזאת. כבר פעמיים נפגעתי מגברים בקטע הזה..
פעם אחת ממישהו שהתחיל איתי במציאות והציע שנצא, יצאנו וכשהוא גילה שאני לא בקטע של סטוצים הוא אמר לי ש״אני ממש ממש יפה אבל הוא מחפש ביצ׳יות״.
ופעם שניה ממישהו שהכרתי במשך שנה,
תמיד ידעתי שהוא נמשך אליי, דיברנו הרבה וזה עשה לי משהו. הוא ידע שאני יחסית ״ילדה טובה״.
הוא הציע הרבה זמן שנצא, יצאנו לדייט ראשון והוא רק חיפש לנשק אותי כל הערב, הוא ניסה לקנות אותי במילים יפות (לומר שאני יפה, שהוא מרגיש אליי משהו אמיתי, שאני הטעם שלו) ואני כמו סתומה האמנתי לו וזרמתי איתו.
אשכרה התנשקתי איתו כל הערב והתמזמזנו, הוא ניסה למשוך את זה ליותר מזה אבל עצרתי אותו (הוא רצה שאני אעלה אליו לבית),
אמרתי לו שאני לא בטוחה לגביו והוא רצה שאני אחזיר לו תשובה, אמרתי לו שזה מתקדם מהר מדי ואז הוא פשוט וויתר עליי כל כך בקלות שזה היה ברור שהוא רצה אותי כסטוץ ולא הלך לו. (למרות שהוא כן הצליח לנשק אותי ולהתמזמז איתי.)
איך שחזרתי לבית הוא אמר לי ששתינו נתקדם נדבר רגיל ושאני אשכח ממה שהיה. פשוט הזדעזעתי ונפגעתי, העיקר הוא אמר לי שהוא רוצה מעבר, אבל הוא קיבל את מה שקיבל והאמנתי.. מפה זה נגמר איתו.
ככה זה עם כל הגברים שמתחילים איתי, תמיד הם מתבררים כחרמנים שרוצים אותי רק בשביל דבר אחד. לא רוצים אותי בגלל האופי. בגלל זה אני נרתעת ודוחה את כולם כי אני יודעת לאן זה יוביל...
אז למה? למה זה מגיע לי להיפגע ככה? תגידו שלא כולם ככה, אבל ככה זה אצלי, גם אלה שנראים הכי נורמלים בסוף מתבררים ככאלה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות