שלום...
זו לא הפעם הראשונה שאני כותבת כאן,
אני לי לא יודעת אם זה דבר לגיטימי או לא אך הוא יושב לי מאוד על הלב.
בעייני וגם בעיניי האחרים כפי שאני יודעת, אני ילדה טובה מבית טוב מה שנקרא, לא מחפשת סטוצים לא עושה שטויות, אלא מאוד רצינית ושומרת על עצמי מכל בחינה.
לצערי הרב, אני נופלת במערכות יחסים על אנשים שלא באמת רציניים איתי.
עד לפני חודש נפרד ממני בחור(אולי קראתם) שהיה החבר הכי טוב שלי והראשון ששכבתי איתו ומאז עולמי קרס.
אני מרגישה תמיד צורך בחיפוש אחר האהבה, גם מלפני הבחור שהיה איתי, הייתי מרבה לדבר עם המון בנים ולחפש אחד שיתאים לקשר איתי. אני לא מבינה למה אני עשיתי וממשיכה לעשות את זה?!
רק נפרדנו וכבר אני מדברת עם בנים אחרים למרות שאני בכלל לא מעוניינת במערכת יחסים ובטח שלא עכשיו..
משהו לא בסדר בי? למה אני לא יכולה להיות לבד? לא עבר חודש ואני כבר מדברת עם מישהו אחר.. למה אני כל כך מחפשת אהבה אפילו כשאני בכלל לא רוצה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות