מרגיש שאבא שלי יותר מדי יורד ומשתלט לי על החיים

היי בזמן האחרון זה נהיה בלתי נסבל ואני מרגיש שאני לא יודע מה לעשות .

אני בן 20 ויש לי הרבה תחומים שקשים לי בחיים והרבה אתגרים .
לקחתי קורס פיתוח אתרי אינטרנט ,ואני מחפש מוסד לשנה הבאה ללימודים אקדמאים .אבא שלי כל הזמן משפיע עלי לפעמים גם לרעה ודוחף אותי לעשות דברים , "מסגרת ! מסגרת !! אתה צריך מסגרת ! " הוא שכנע אותי בתחילת שנה במקביל ללימודי מתמטיקה להתחיל קורס מקצועי נוסף כי לא מצאתי עבודה בתחום בגלל שאני חדש ואולי גם בגלל הגיל הצעיר (אז הייתי עוד 19 ) לאחרונה הגעתי למסקנה שהקורס שלקחתי לא תורם לי כלום ובגלל שאני בפחות מחצי אני רוצה לפרוש , בלי קשר אני מרגיש שהדעות שלו פוגעות בי . הוא רוצה שהתחיל ללמוד כבר בספטמבר כמה שיותר מהר למצוא "מסגרת" ,ומצידו מכללה .

זה מעצבן , כי במידה גדולה יש לו שליטה על החיים שלי ,כל עוד אני צריך כסף לדברים.אומנם אני מרוויח כמה אלפים בחודש וכבר לא צריך לבקש לנסיעות וכאלה .
אבל ללימודים כן ובטח שעוד לא יכול לשכור דירה .

אני עושה השלמה מ3 ל5 יחידות שבכמה חודשים זה ממש קשה
כל פעם שאני אומר לו מה אני רוצה הוא מציב לי מבחנים ,אומר לי ש"לא הוכחתי את עצמי " ויורד עלי בצורה מעצבנת .

"אתה לא הצלחת עוד בכלום ,לא הגעת לציון טוב במתמטיקה (לא הספקתי ללמוד את כל החומר ואני ניגש בכל מקרה למועד ב ) ,לא הוצאת עוד פסיכומטרי , ולא סיימת את הקורס ,אתה לא מסיים כלום ,אתה תמיד פורש ! "

כל פעם שאני נופל הוא יורד עלי ופוגע לי בבטחון
האמת שתמיד חשבתי שהוא אבא טוב ותומך אבל לאחרונה אני מרגיש שהוא שתלטן ומעצבן .

באמת שנמאס לי ממנו , הוא יותר מדי קובע לי ,מה ללמוד ,מה לעשות ,לאן ללכת .
שרציתי לצאת מהצבא כי הרגשתי שאם אני אתגייס אני התאבד הוא הכריח אותו להשבע שאני אעשה שירות לאומי ,ואז שלא רציתי לעשות כי לא מצאתי מקום שיהיה לי בו טוב הוא חשב שזה לא בסדר שהפרעתי את ה"הבטחה" , אני מרגיש שזה לא בסדר ואפילו מעצבן שאבא שלי מתנהג עלי ככה

כן לפעמים זה מדרבן שמאיצים בך .
הוא כן מסדר לי אנשים לעבודות , הוא כן עוזר לי לסוע למקומות ,וממן לי מלא דברים ,אבל הוא כל הזמן יורד עלי ושולט לי בחיים ואני לא יכול יותר !

נמאס לי ,פאקינג נמאס לי ,אני באמת מרגיש מסורס !
במקום שזה ייתן לי מוטיבציה , אני מרגיש שזה מוריד אותי ומכניס אותי לדכאון.
הוא כל הזמן מזכיר לי דברים לא טובים בעצמי ,שלא הוצאתי רישיון ,שקשה לי עם בנות ,שלא מצאתי עבודה במשרה מלאה עוד .

"בגילך היה לי כבר חברה "
"עוד לא הרווחת כמעט כלום "
"עוד לא השגת כלום "
"עוד לא הצלחת בכלום "
"אתה לא מצליח בכלום "

שהייתי בתיכון הוא ירד עלי שלא הצליח להוציא בגרות ,
אומנם הוא עזר לי גם ללמוד להיסטוריה , אבל כל הזמן אמר שעם הקצב למידה שלי לא הצליח ללמוד והאיץ בי לשעות למידה לחלוטין לא הגיוניות .
בסוף קיבלתי 90 ממוצע . אבל היה לי מגנים נמוכים שהורידו הכול ל80.
ובגלל זה להתקבל לאוניברסיטה אני צריך לעשות אפיק מעבר שהוא כל הזמן אומר לי "תוכיח את עצמך שאתה מסוגל ואז נראה ,עוד x זמן " אבל הוא לא מבין שאם אני לא מראש מתחיל לקרוע את התחת על זה אני לא אצליח את האפיק הזה שיש לי שנה לעשות אותו והוא סופר קשה . אני רוצה להתקבל לטכניון ,הגעתי סופסוף להחלטה , והוא לא חושב שאני מסוגל.

מצד אחד הוא הרבה פעמים אומר לי שבעניו אני מאוד חכם /גאון ,ומצד שני שאני מדבר איתו על החלום שלי להיות יזם בעל שם עולמי הוא מבטל אותי "אתה לא תהיה צוקרברג הבאה ,את זה כבר אנחנו יודעים ,אחרת הייתי במצב הרבה יותר טוב כבר "

נמאס לי מהזלזול מהירדות ,מהשליטה בחיים ובעצם מהכול .
הוא לא אבא רע ,הוא דואג לי ,משלם לי על מורה פרטי למתמטיקה ,ועובד ממש קשה שאני אצליח . אבל הירידות ממש פוגעות בי . ניסיתי לדבר איתו וזה לא עזר .
אז אין לי מושג מה לעשות :/ אשמח לעזרה