מאוד קשה לי לנסח את התחושות האחרונות אבל אנסה, כי אני קצת אובדת עצות.
סיימתי תיכון לפני כמה זמן. חיכיתי לזה כמו כולם, במיוחד למסיבה (שהייתה גרועה) וכל היציאה מהמסגרת, ועכשיו כשנגמר אני מרגישה קצת ריקניות כזאת. דבר ראשון- אין לי משהו באמת לצפות לו. אני לא עושה שום דבר מיוחד בתקופה הקרובה, אני מתחילה שנת שירות עוד מעט אבל אני רחוקה להתרגש ממנה. התוכניות לשנה הבאה לא יצאו כמו שתיכננתי וקיוויתי ובינתיים אני אפילו מאוכזבת. אני מרגישה לבד. רוב הילדים בשכבה שלי נמצאים באיזשהי חבורה, קבוצת חברים סגורה ויודעים שהם לא לבד. יש לי כמה חברים מפה, כמה חברים משם. לא כי אני טיפוס סוליסטי אלא כי ככה יצא. חווית התיכון שלי לא הייתה מעולה ונהדרת, אבל זה כבר לפוסט אחר. העניין הזה של לסיים עם המסגרת הזאת גם מביא לריחוק מאנשים שמלכתחילה לא היו קרובים אלייך במיוחד, ויש קצת ירידה בכמות החברים. אצלי מלכתחילה המספרים לא היו מרשימים, אז אני מרגישה עכשיו טיפה לבד. ומשועממת. ומאוכזבת.
כל זה מצטרף לכל מיני תהיות שעלו לי לאחרונה בלי קשר בנוגע למשמעות בחיים שלי. אני לא עושה שום דבר בעל משמעות, למעשה אני מרגישה שהקיום שלי הוא קצת חסר משמעות. אני מתכננת להיות פה עוד הרבה זמן, אל דאגה, אבל אם לא הייתי- לא באמת היה הבדל. אני לא מועילה ולא מזיקה. אני בעצם די כלום, אפילו לא נמלה במארג היקום.
כל הדברים האלה... פשוט הביאו אותי לתחושת סתמיות. וקצת בדידות, אולי. שיעמום. מהסוג העמוק, לא מהסוג שייפתר על ידי הצטרפות לחוג או התחלת עבודה. ואני לא יודעת מה לעשות. אני כמהה למשהו שאין לו שם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות