בנוסף למחלה כרונית שלא נותנים לי עליה 21 שלא בצדק סובל מדכאון וחרדה חמורה

היי אסקפיפל.
כבר מגיל קטן סבלתי מחרדות, אבל לפני חצי שנה הן יצאו משליטה, והתחילו להתגבר בעוצמה ובתדירות. כיום אני יכול לחוות גם 30 התקפים קטנים ביום או 10 גדולים, ובעצם יוצא שבמשך רוב היום אני סובל מחרדה. אני סובל מאוד מהחיים שלי. לפני כ-3 חודשים התחילו להתעצם הכאבים שלי בחרדה, וכיום אני סובל מ:
1. התכווצות שרירים שנמשכת מתחילת ההתקף ועד סופו
2. כאבי בטן כאילו אני יולד
3. צואה שלשולית וכואבת אחרי היציאה
4. פחד בלתי נשלט ותחושה שאני הולך לקראת הסוף
5. כאבי ראש מאוד חזקים
6. כאבים בחזה, ובעיקר סביב אזור הלב
7. קשיי נשימה
8. אובדן ריכוז
9. דופק גבוה
10. לחץ דם עצום
ועוד כמה סימפטומים. זה אילץ אותי להלחם בהורים המעצבנים שלי דרך סבא וסבתא ולהשיג מימון לטיפול (אין לי כסף...) פסיכולוגי, ולקח לי המון זמן להשיג בכלל טלפון של פסיכיאטר. רק אחרי שיועצת בית הספר אמרה לאמא שלי שאני צריך כדורים, היא הבינה כמה המצב חמור. הפסיכולוג אבחן לי דכאון וחרדה (מאוד קשה).
ועכשיו מגיעה הבעיה:
יש לי גיוס ב-9.8, והם די הודיעו לי עליו שבוע לפני שהתחלתי ללכת לפסיכולוג. אני לא במצב כשיר לגיוס אפילומבחינה רפואית, ומיטב טרטרו אותי חצי שנה! עם מסמכים רפואיים, ולא רק זה, המערכתהצבאית מורידה לכבדי ראייה (ואני כבד ראייה באבוה-בוהה), או על מספר או על צילינדר, ולא על חדות ראייה. ומה הבעיה? אצלי יש מספר עצום, צילינדר עצום, ועוד משקפיים לא עוזרים לי, ועין שמאל בכלל עיוורת. בדיקות החדות ראיה שלי מיוחדות, ובבדיקה רגילה, התוצאות שלי היו הרבה יותר גרועות... וכמובן שזו לא הבעיה היחידה שלי. המסמכים הגיעו למיטב רק אתמול, אחרי שאפילו סירבו לקבל אותם ממני ידנית בלשכת הגיוס, בטענה שהצילומי קרנית שלי בצבע, והם יכולים לצלם רק בשחור לבן (איזה בולשיט!), ואחר כך לא נתנו לי לקבל זימון לרופא עד שהם לא מקבלים את המסמכים. אז המצב שלי לא מאפשר לי גיוס לא רפואית ולא נפשית, ובינתיים המצב הנפשי שלי מדרדר מאוד מהר. אני כבר סובל מהחרדה יותר מחצי מהיום, ולדוגמה אתמול סבלתי יום שלם מחרדה, מהרגע שקמתי ועד לרגע שנרדמתי. וגם הבוקר, קמתי עם חרדה. ואפילו כבדות הראייה שלי, היא לא הבעיה היחידה. הם קבעו לי לפני שנה וחצי, כשהמצב הרפואי היה טוב יותר, פרופיל 64, ולא שמו עלי. מאז עברתי שני ניתוחים והמצב הדרדר עד שהתייצב, אבל חדות הראייה שלי ירדה אפילו יותר מהמספרים, והאידיוטים לא מבינים בשיט במחלות עיניים אבל מתעסקים עם הנתונים הלא נכונים!
אז לא סביר שיוציאו אותי על רפואי, כי רפואי הם מוציאים אנשים שסובלים מאלרגיה, ואנשים שסובלים מהמחלה החמורה ביותר: פרוטקציה, או מחלות שמוכרות כ"קשות".
ונפשי אני לא מאמין שאספיק לסדר את זה, כי הקב"נית הפרינססה לא מקבלת בלי מסמכים מפסיכולוג/פסיכיאטר, ויהיו לי כאלו רק בסביבות היום שני או שלישי.
אני רוצה לדחות גיוס, אבל בגלל שהקדימו לי אותו ברגע האחרון, קשה לי להאמין שהם ידחו לי את הגיוס.
אני יודע שברגע שיגיסו אותי אני אתפרק, אני לא מצליח לעמוד בחרדות שלי כשאין שום דבר, סיימתי עם הבגרויות וזה עדיין מדרדר, אז בצבא אין סיכוי שזה ישתפר. מסגרות כאלה רק יחמירו לי את הדכאון והחרדה.
אז אני אגיע לקב"נית הזאת, אבל התהליך הזה ארוך, ומאני בטוח שעד לזימון כבר אקבל כדורים וחוות דעת פסיכיאטרית, אבל אני רוצה לדעת כמה התהליך הזה ארוך, האם יש סיכוי שאקבל דחיית גיוס כדי להתחיל התאמה של טיפול תרופתי, וסידור מסמכים, והאם מצב שבו אתה חולה כרונית וסובל מהפרעות נפשיות בו יחד יכול להוריד לך פרופיל (במקרה בו ישימו עלי זין שוב פעם ויתנו לי פרופיל נפשי 64 -_-) ל-21.
אני ממש ממש מפחד, ממש ממש לא מתפקד, ואני סופר את הימים לגיוס כמו ימים להלוויה שלי. באמת שאני כבר לא יודע, אם אני סובל מהחרדות האלה רוב היום וזה כל כך נורא ובלתי נסבל, וזה ממשיך להדרדר, מה יהיה בהמשך?!?!?!
ההורים שלי התעוררו מאוחר, וזה אחד הגורמים ללחץ בזמנים הזה, אבל האם למישהו פה יש עצה פרקטית איך לעזור לי? לזרז עניינים? לשכנע את הרופא להוריד פרופיל? לגרום לקב"נית להבין כמה החרדות מונעות ממני תפקוד?

תודה מראש.