שלום אסקפיפל.
אז ככה.. לא היו לי ככ חברים מעולם, ורק בשנה האחרונה התחלתי להתחבר וגם במקצת לכמה אנשים מהשכבה והקמנו קבוצת ווצאפ שבה דיברנו בפתיחות על הכל. היינו מרכלים שם על ילדים כי מה לעשות זה חלק מההתבגרות ואמרו חלקם דברים לא יפים על ילדים אחרים, דברים שלא אומרים בפרצוף ולפעמים גם לא מתכוונים אליהם. אני בהתחלה מאוד גוננתי על הילדים האלה שדיברו עליהם כי אין לי משהו רע להגיד על אף אחד אבל אז ראיתי שרק נידו אותי מהקבוצה בגלל זה, ולא רציתי להרגיש מנודה אז התחלתי גם כן לרכל וקצת כנגד רצוני רק כדי להרגיש אהוד ושלא ינדו אותי. לא אהבתי את זה אבל עשיתי את זה מחוסר ברירה, כי לא מצאתי ילדים אחרים שיהיו לי לחברים. "חברים". לפני כמה ימים, אחרי שכבר סיימנו תיכון, החליטו במפתיע כמה ילדים לכתוב בקבוצה של השכבה שהקבוצה שלנו מרכלת עליהם והתחילו לשלוח צילומי מסך לכולם של ההתכתבויות שלנו. היינו בהלם. מסתבר שילד אחד מהקבוצה החליט לאגור את הכל ופשוט לשתף כל ילד שרשמנו עליו את מה שכתבנו, גם הדברים הרעים ביותר. העפנו אותו מהקבוצה אבל את כל ההתכתבויות יש לו שמור. ילדים התחילו לקלל אותנו, לחסום אותנו בכל רשת חברתית, לרשום לנו הודעות ואיומים, ואנחנו נהיינו חסרי אונים. כאילו שהם לא כותבים ואומרים עלינו ריכולים. כבר כמה ימים שזה מוצף וילדים עדיין פונים אלינו בכעס גם כאלה שכתבנו עליהם וגם כאלה שלא. ילדים באים אליי ומתלוננים וזה לא שרשמתי עליהם דברים עד כדי כך גרועים אבל גם אנשים שהיו ידידים שלי מנתקים איתי קשר וחוסמים אותי ואני לא יודע מה לעשות. תכף הנשף שלנו והולכים לעשות שם עליהום וגם אני בא למועדי ב של הבגרויות והולך לראות אותם שם ולא יודע אם אגש כי אני מפחד מהם. לא יודע מה לעשות, כל ההתנצלויות שרשמנו וזה לא מספיק. אני רק מודה שאנחנו כבר סיימנו תיכון ולא נהיה איתם יותר, אבל זה עדיין אווירה לא נעימה לסיים איתה ועוד ניפגש איתם בצמתי החיים ועדיף שלא בקבלה מכוערת אלא בידידות ובחיוך. מה עושים???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות