שלום,
ובכן, לפני שנה הכרתי מישהי מקסימה באינטרנט. בהתחלה זה התחיל כמו משהו תמים, היינו מדברים הרבה, שלוש פעמים ביום, חיים ביחד אבל לכוד, מרחוק. היא הייתה גרה במרחק שלוש שעות נסיעה ממני.
דיברנו חודשיים ברציפות, מדי יום עד שביקשתי את ההזדמנות הסבירה והמתקבלת ביותר - לצאת לדייט.
יצאנו לדייט, לפי הכללים שלה, היה כל כך יפה ונחמד, ואי אפשר לתאר אחרת את זה מאשר שהתאהבתי בה. כל כך יפה, כל כך מקסימה, הרגשתי שמצאתי את אהבת חיי. לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה, והיה כיף.
אז נפרדנו לדרכנו ועבר לו שבוע. והכל התפוגג, היא בחרה לא ליצור קשר. אז אחרי שבוע ארוך לבסוף דיברנו שוב. והיא זרקה אותי דרך הטלפון, כי זה לא מספיק מבחינתה כדי להחזיק ואני לא הייתי מושך מספיק בעיניה. האדם שהכי התחברתי אליו והכי אהבתי ושהיה הסיבה שלי להתרוצץ ימים שלמים ולהמשיך לעמוד על הרגליים. מאז דיברנו מספר פעמים, ובעיני היא עדיין אותה הדמות שבה התאהבתי. מחוספסת אבל אדם שכולו טוב ושספג הרבה לאורך הדרך. רק שעכשיו יש לה חבר שהוא לא אני. וכל פעם שאני מנסה להמשיך הלאה אני נזכר בה ומשתתק.
אז מה עשיתי רע? איך ממשיכים מפה? איך אפשר לסמוך עליכן שוב? גם כשהכוונות שלי היו כל כך תמימות :( לוותר על תאומת נפש שכל שיחה איתה הייתה עולם חדש מבחינתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות