מטרתי לפרוק ולשמוע קצת עצות על הדרך..
אני בת 25 ,נשואה טרייה..
יש לי כמה בעיות..
האחת אני רוצה כבר ילד.. ובעלי לא רוצה ,הוא בן 30 אוטוטו ועדיין לא מרגיש שזה הזמן...
הבעייה השנייה זו אמא שלו ..
היא אישה קשה ,חמת מזג ..עוד בתקופה שיצאנו תמיד הוא היה סופג ממנה אש וצעקות ,
תמיד הייתה תוקפנית כלפיו ואפילו קצת רכושנית.
כששאלתי אותו למה היא ככה הוא אמר לי שזה קורה רק לידי..הנוכחות שלי גורמת לה להיות רגישה ולהתרגש מכל מה שהוא אומר ,פתאום הכל פוגע בה והיא צריכה לשדר כוח.
דבר נוסף היא רוצה לדבר איתי בטלפון במהלך השבוע ואני מטבעי לא כזאת ,אני סגורה ולא נוח לי לדבר..לא אשקר שאני לא מתחברת אלייה בשום צורה ,היא אישה טובה אפילו מאוד אבל אני לא מוצאת עניין בשיחות איתה,אני אשמע מתנשאת אבל לפעמים היא מדברת מתוך בורות ,כישורי שיחה אין לה.
גם כל פעם שאני מגיעה בעלי מצפה שאגש אלייה ואנשק אותה מקרוב , אני מרגישה בנוח לומר "מה שלומך" מבלי לגשת..
כל פעם שאנחנו יוצאים משם הוא עושה לי פרצופים על זה, הוא אומר שאם לא מנשקים אותה היא נפגעת והוא מרגיש את זה ,
או שאם היא אומרת לו "תמסור לה שבת שלום"אז זה כי כואב לה..
לי נמאס מזה..מה הוא צריך לגונן עליה כל הזמן ?
אני לא מעוניינת ביחסים חמים..
אנחנו לא רבות פשוט אני גרה בעיר אחרת ומגיעה לשבתות פעם בשבועיים..וזה מה שאני רוצה..
בעלי תמיד רוצה יותר ומדבר איתי על זה שאני לא קרובה מספיק להורים שלו..
נמאס לי לנסות לרצות אותו או להרגיש שאני צריכה לרצות אותו .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות