היי,
אני לא ממש מבין במצבים זוגיים, אני לוקה באספרגר אז מאז ומתמיד מצביים חברתיים קשים לי.
לפני שלושה חודשיים הכרתי מישהי שהייתה באותו חוג כמוני, היא בקושי באה אבל לחודש האחרון היא באה כל הזמן, הכרתי אותה יותר בפגישות משותפות עם עוד אנשים ויצאתי איתה פעמיים לפגישות של איזה חצי שעה עם עוד חברה.
היום יצאנו להיות נוער נוראי, ודיברנו שיחות נפש והתחבקנו. ולאחר כמה שעות ותחת השפעה של נוער מדורדר ישבנו ביחד, שיברנו שטויות ואז פשוט ידידה חסרת טקט אמרה ״תתנשקו כבר״
וחצי שעה אחרי שדיברנו על כמה מביך זה היה באמת התנשקנו.
זה מוקדם מדיי?
אני לא בטוח...
אני מרגיש שאני מפתח אליה משהו... סוג של סימפתיה ואהדה כזאתי.
אני מרגיש בחוסר מודעות כי אני לא בטוח אם סתם להתנשק איתה עכשיו היה הצעד הנכון או שהייתי צריך לקחת את זה איטי יותר ולהכיר אותה יותר לעומק.
קבענו דייט ברביעי.
יש עוד פקטור, שרוב החברים שלי השיגו חברות ונשארתי קצת בדד, אז בה בי דחף יותר גדול להשיג מישהי.
מה אני? אני אגואיסטי? אני ממהר? אני בסדר? אני לא יודע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות