כבר שלחתי כמה וכמה שאלות בנושא הזה לאתר. לפני כמעט 3 שנים נכנסה לי, בלי שאף אחד אמר לי, הפיקסציה הזאת של להיות רזה לראש.
אז הייתי בין במינימום של המשקל הבריא, כמעט תת משקל, אבל היו בנות רזות ממני ורציתי גם.
אז הכנסתי לי לראש שאני צריכה לרדת במשקל. אבל בחוסר המוטיבציה והעצלנות שלי, תמיד ניסיתי ורשמתי והתארגנתי לדיאטה, וויתרתי כעבור גג שבוע. אחרי שוויתרתי נכנסתי לדיכאון והגשתי שמנה ומגעילה אז אכלתי המון ובעיקר זבל וחוזר חלילה.
היום אני מסתכלת על תמונות שלי מלפניי שנתיים ורק חולמת להיראות כך. הייתי מאוד רזה וחטובה, אולי לא הכי רזה אבל כיום אני מבינה שזה לא באמת יפה.
בשלוש השנים האלה העליתי כמעט 15 ק"ג בלי לגבוה כמעט. זה נוראי ואני בוכה כל הזמן. היום אני נראית שמנמנה ולא חטובה בשום צורה שהיא ורק מעלה עוד ועוד במשקל כל הזמן. היום מדדתי את עצמי וראיתי שאני שוקלת 60 ק"ג. 60! לגובה שלי (1.65) זה מרגיש נוראי ואני לא נראית טוב. אני מפחדת שאמשיך ואראה בסופו של דבר כמו אמא שלי.
כל פעם אני אומרת "טוב, מהיום" ו-"הפעם זה יהיה אחרת" אבל איפשהו בלב יודעת שעד עכשיו לא הצלחתי אז איך אצליח הפעם? זה גורם לכך שאני מוותרת מאוד, מאוד מהר.
עוד בעיה שיש לי, בנוסף לחוסר המשמעת העצמית, היא עצלנות וכושר גופני נורא. עוד בעיה היא התנזונה הנוראית שלי. אני צימחונית מטעמים אידיאולוגים בשנה האחרונה, אבל מעולם לא הצלחתי לאכול את רוב הפירות והירקות. מעטים אלו שאני אוכלת אבל זה עניין פסיכולוגי שאני יודעת בוודאות שכרגע אני לא מסוגלת להתמודד איתו ולנצח אותו.
המטרה שלי היא לרדת 10 ק"ג- לשקול 50 ק"ג שזה משקל נורמלי ותקין.
איך להגיע אליה? איך אני יכולה סופסוף למצוא מוטיבציה וכוח רצון ולעצור את העלייה במשקל? ואיך אוכל לראות תוצאות בצורה מהירה יחסית (כי אני יודעת שאם לא אראה תוצאות לא אצליח נפשית להמשיך)?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות