לא יודעת מה להחליט, מה עדיף, בית ספר או פנימייה?

אוקי אז הכל התחיל מלפני חצי שאני שיום ראחד פשוט קמתי בבוקר ולא רציתי ללכת לבית ספר אז יום אחד אמא שלי הסכימה ואז ממש לא רציתי גם ביום שאחריו אז אמרתי לאמא שלי שאני הלכתי לבית ספר ואז יתקשרו מהבית ספר לאמא שלי ואמרו לה שלא באתי שבוע ואף אחד לא ידע שברחתי וכל פעם התחבאתי באותו המקום ואני יודעת שההורים שלי לא יחפשו אותי שם ובוקר אחד שחזרתי הביתה אמא שלי אמרה אתה הולך רק עם אחותך ואז שאחותי הלכה לחדר שלה רצתי מהר לדלת של הבית ןאמא שלי רצה אחרי והיא לא תפסה אותי ומאז אני לא הולך יותר לבית הספר הבעיה היא שמתחילה שנה חדשה ואמא שלי לא מסכימה לי ללמוד בבית בחינוך ביתי עם מורים והיא רוצה ששנה הבאה זה או לחזור לאותו בית ספר שאני ממש אבל ממש לא רוצה או בית ספר אחר או פנימייה אז תעזרו לי בקשה לבחור מה עדיף
בית ספר או פנימייה?,
והחצי שנה הזאת הייתה לי הכי חרא לא בגלל שלא הייתי בבית ספר פשוט היא התחילה להגיד שאני סתום ודפוק ולהגיד לאח שלי אל תהיה כמו אח שלך הסתום הזה תילך לבית ספר וגם יש לי בעיה מבחינה משפחתית אבא שלי כל פעם צועק עלי כשמשהו קורה אם נשבר משהו בבית הוא ישר צועק עלי ומאשים אותי במקום את אח שלי או אחותי ואמא שלי היא פשוט מעצבנת שאני רוצה לשאול אותה משהו היא אומרת אין לי אין לי זמן והיא בטלפון עם חברה אחותי בכלל לא אוהבת שאני מתקרב אליה כל פעם אותו סיפור יום אחד חבר של אח שלי ואחר שלי ישנו בחדר וחבר של אח שלי היה צריך מיטה אז שאלתי את אחותי אם אני יכול לישון איתה כי יש לה מיטה זוגית וגדולה והיא לא הסכימה ופשוט לא יכלתי כבר כשבאו אנשים מהבית ספר או ממשרד החינוך הביתה הייתי בשירותים ולא הסכמתי לצאת והתחלתי לחתוך את עצמי נכנסתי לדיכאון ולא יכלתי כבר יום אחד הכנתי מכתב שבו יש את כל מה שיש לי בלב הייתי לבד בבית ניסיתי לחתוך את עצמי ואז עצרתי וחשבתי על המישפחה שלי שאני יודע שהם יהיו ממש עצובים אז מהר קרעתי את המכתב וזרקתי אותו לפח אז הפסקתי למשך חודש לא לחתוך את עצמי ויום אחד קמתי בבוקר ושמעתי את אמא שלי מדברת עם חברה שלה שלא אכפת לה שאני יצא מהבית ומיצידה שהרווחה יקחו אותי מיד נכנסתי לשירותים נעלתי את עצמי הפעלתי את זרם המים של המיקלחת שאמא שלי לא תשמע שאני בוכה ופשוט התמכתי ואני לא מפסיק לחתוך את עצמי ויש לי סימנים אני אומנם מסתיר אותם אבל עדיין רואים אותם ולא אכפת לי אף אחד לא יכול להגיד לי מה אני יכול לעשות ומה לא המשיפחה לא מדברת על זה אבל זהו בעיקרון ועכשיו נזכרתי שבקרוב אנחנו הולכים לבית מלון עם בריכה ואני פשוט לא ייכנס לבריכה כי אני לא מסוגל להינות אחרי שאמא שלי אמרה שאין לה בעיה שהרווחה תיקח אותי אומנם רציתי לשאול אותכם מה עדיף בית ספר או פנימייה אבל פשוט רציתי כבר לפרוק את זה ואני שומרת את כל הבכי שלי והכאב בלב ומשתדל לא לבכות תודה בקיצור מה עדיף בית ספר או פנימייה?
תודה לעונים