היי :) לפני אתמול כתבתי פה על הכשלון שלי והעצבים.
מאז כבר קצת נרגעתי ואני מבינה שאין ברירה אלא להמשיך הלאה.
יש לי שתי דרכים שיכולות לעזור לי להתקדם:
האחת, הדרך של אמא שלי, שהיא להגיד ש"what was meant to be was meant to be"- אם הייתי אמורה לעבור הייתי עוברת ואני צריכה להבין שכנראה זה פשוט לטובה. זו דרך קלה ופשוטה בה אני לא צריכה לחשוב יותר מידי ופשוט להאמין שאם זה היה אמור לקרות זה היה קורה. הבעיה היא שאם אני הולכת בדרך הזו אני לא חושבת או לומדת מהכשלון. אני פשוט מסתמכת על כח עליון כלשהו בלי לקחת אחריות ולחשוב מה עשיתי לא נכון ובכלל להתחבט בכישלון שלי.
האופציה השניה היא, כאמור, לשבת ולחשוב ולהבין שזה יכול לחשל אותי ושכולם נכשלים. הבעיה היא שכמו שאני מכירה את עצמי ואת הפרפקציוניסטיות שלי, כנראה שאחשוב על זה עוד הרבה מאוד זמן...
מה אתם חושבים?
תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025