אישתי הייתה בקניון ודיברה איתי בטלפון כשיצאה ונכנסה לרכב. מנק' מבט שלי היא אמרה רגע וניתקה את השיחה. אחרי 2 דק' בערך מתקשרת חזרה ודברת בהתלהבות ככה:
"אני בהלם אתה לא מבין מה קרה, ניגש אליי בחור אמר - סליחה אני יודע שזה לא מקורי אבל את נראית לי חמודה ונראית טוב יהיה אפשר להכיר אותך...
(אשתי בתגובה ענתה לו) ...אני מצטערת, אני נשואה עם ילדים... (הבחור הגיב) אוי שברת לי את הלב... אשתי המשיכה לספר איזה בחור חמוד וגם נראה טוב מאוד גבוה בלונדיני עיניים ירוקות ושאחרי שהלך היא המשיכה להסתכל לעברו. עד כאן זה הדרך שבו תיארה את המקרה. אני הגבתי בעצבים עליה ובכלל המלצתי שלמה לא תזרום איתו. אחרי שהריב גם הגיע לבית (המשכנו אחרי שהבנות הלכו לישון) אשתי הסבירה שלגבי ה"אני מצטערת" זה לא שהיא מצטערת שהיא נשואה אלא מצטערת בשבילו שהוא אזר אומץ וניגש. לגבי זה שהמשיכה להסתכל אחריו זה כדי שלא יעקוב אחריה. היא גם ציינה שהרגישה רחמים כלפיי אותו בחור. ולגבי התיאור שלו אז זכות לחשוב שאם גבר נראה טוב אז היא לא תגיד אחרת. אני המשכתי לכעוס עליה ועדיין כועס. אשתי לא מבינה למה אני כועס כי היא כן "ניפנפה" את הבחור. וגם כעסה עליי שלמ זה לא מחמיא לי שגברים מתחילים איתה... איך הייתי אמור להגיב? אודה לתגובות משני המינים אבל רציניות בלבד. איך אפשר לפתור את זה כי אני כרגע כבר לא בטוח שאני רוצה להמשיך בקשר אינטימי עם אשתי. לא מתכוון לפרק את המשפחה אבל לא להמשיך באינטימיות איתה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות