היי כולם,
יש לי חברה כבר שנתיים. אני אוהב אותה מאוד, היא חשובה לי ואני חשוב לה.
לחברה שלי יש בעיה- היא לא יודעת להתמודד עם קשיים. שום קושי.
כל כך הרבה פעמים היא התקשרה אליי בוכה בהיסטריה בגלל דבר טיפשי.
יש לה חוסן נפשי ורגשי של ילדה בת 5.
לפני כמה חודשים היא התגייסה והמצב החמיר. היא הייתה בקורס ובמהלך הקורס התמודדה עם המון קשיים. כמעט ולא היה יום שהיא לא בכתה בו. לרוב בגלל שטויות (לדוגמא, שהיא צריכה לישון למעלה). לאחרונה היא קיבלה שיבוץ לבסיס חדש בסוף הקורס, בסיס יומיות כמו שהיא רצתה, ועדיין היא בוכה. עכשיו על שעות הנסיעה.
היא לא מסוגלת להתמודד עם שום דבר לבד. רק לבכות בצורה לא פרופרוציונלית ולהגיד שהכול חרא ושהיא לא יודעת מה לעשות.
ההורים שלה יודעים להתמודד איתה, הם לא מתרגשים מהבכי שלה ולפעמים מתעצבנים על רגישות היתר שלה. אני לעומת זאת מתקשה להתמודד עם זה. בהתחלה הייתי נלחץ ומרגיע אותה. לאט לאט הבנתי שזה שהיא בוכה לא בהכרח מעיד על זה שקרה משהו נורא. שמתי לב שזה משפיע עליי מאוד רגשית. היא אוהבת להתקשר אליי ופשוט לבכות בטלפון. זה ישר מעורר אצלי מועקה בלב ולחץ בחזה. לפעמים אני צועק עליה שהיא ילדה קטנה, מה שגורם לה לבכות יותר.
אני באמת לא יודע מה לעשות. אני כל כך אוהב אותה וקשה לי שהיא ככה, מצד שני, אני מרגיש שאין לה טיפת חוסן נפשי וטיפת בגרות בקטע הזה.
לפני הצבא היא הלכה לפסיכולוגית ששינתה אותה בתחומים מסוימים, אבל לא בהצלחה יתרה בתחום הזה.
מה עושים? אני רוצה להיות שם בשבילה אבל היא מגזימה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות