במחשבות בלתי פוסקות עליו... אבל במצב הקיים לא יכול לקרות בנינו כלום, מה לעשות?

לפני כשלושה חודשים פגשתי בחור בטיול שנמשך שבוע. בלילה האחרון לטיול, דיברנו במשך 3 שעות רצופות וגיליתי שהוא לוחם בצבא וגדול ממני ב4 שנים. אחרי השיחה הרגשתי שנוצר בנינו חיבור מדהים ושהוא אדם מאוד מיוחד ושונה מכל מה שהכרתי לפניו. למחרת בבוקר טיילנו יחד (עם החברים שלו והחברים שלי) עד שהם פתחו פער והתקדמו קדימה. ברגע שהבנתי שלא אראה אותו יותר ושלא החלפנו פרטים הרגשתי פספוס אדיר ושאני חייבת ליצור איתו קשר. מהתייעצות עם חברים שהסבירו לי שקשה מאוד לצאת עם לוחמים בצבא החלטתי לא לעשות שום דבר עם הרגשות שפיתחתי ולתת להם לדעוך. אחרי כמעט חודש שהוא לא יצא לי מהראש החלטתי לחפש אותו ברשתות חברתיות ולשלוח לו הודעה, שנענתה בחיוב. החלפנו טלפונים והתחלנו להתכתב. לאורך החודש הראשון שבו רק תקשרנו טלפונית הייתי מאוד מרוגשת וחיובית ושמחתי שיצרתי איתו קשר ושאני זוכה להמשיך להכיר אותו, אבל אחרי שקבענו להיפגש התחושות התהפכו. פתאום נהייתי מאוד חרדתית בכל פעם שלא היה זמין, לא שלח הודעה בבוקר או במהלך היום או שלא החזיר לי תשובה על הודעה (למרות שאני מבינה שהוא בצבא ולא יכול ולא צריך להיות זמין כל הזמן). בנוסף לכך הרגשתי שכאשר אנחנו לא מדברים אני נהיית מתוסכלת, עצבנית ולא מסוגלת להתרכז בעיסוקים היומיומיים שלי, מה שלא תקין ולא צריך להרגיש כך. למרות זאת, נפגשנו מספר פעמים ומאוד נהנינו מהזמן שלנו ביחד. היו לנו תכנונים לטיולים, מסעדות ופעילויות לעשות ביחד. בפעם האחרונה שנפגשנו הגענו לסיטואציה אינטימית ואמרתי לו שאני לא שוכבת עם אנשים לפני שאני יודעת שאני נמצאת איתם בקשר כלשהו (אני שלמה עם מה שאמרתי לו ולא מצטערת על כך). הוא הבין וקיבל את זה אבל אמר לי שהוא לא רוצה להשלות אותי ושיש לו בעיה עם מערכות יחסים בצבא. הוא סיפר שמניסיון העבר תמיד אחד הצדדים נפגע ושעד כמה שזה מבאס הוא מודע לעניין ולא רוצה להיכנס למערכת יחסים, אבל אמר שכיף לו איתי ושהוא נמשך אלי. השיחה הזו בילבלה אותי כי אני בניגוד אליו לא מחפשת יחסי מין מזדמנים אבל החלטתי לבחון את האינטרקציה שלו כדי לראות לאן הקשר הזה ילך. לאחר שבוע שבו הייתה בנינו תקשורת טובה והגענו לדבר על נושאים מאוד עמוקים הוא יצא הביתה ופתאום התחיל להתרחק ולסנן. בעקבות כך החלטתי שלא שווה להילחם על בחור שלא מחפש מערכת יחסים ושמסנן וכאשר שלח לי הודעה לא הגבתי לו יותר. מאז התנתק הקשר. עברו כבר שבועיים והמחשבות לא מפסיקות להציק לי.. מצד אחד כאשר תקשרנו היו לי שינויים קיצוניים במצבי רוח, ומצד שני יש לי תחושה שאני מפסידה בחור איכותי ומדהים. אני כל הזמן חושבת כמה הייתי רוצה לשתף אותו בדברים שעוברים עליי וכמה הייתי רוצה לשמוע על החוויות שהוא עובר במהלך היום.
האם להתעלם מהמחשבות? ומה הסיכוי שהוא יחליט שהוא כן מוכן להיכנס למערכת יחסים?