למה פוטרתי? מרגישה יריקה בפרצוף

לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד במסעדה, הייתי נותנת את הלב שלי. הלקוחות תמיד אמרו שאני אדיבה, חרוצה, נחמדה, איכפתית ושירותית ושהרבה זמן לא נתקלו במלצרית כל כך אכפתית. הניקיון שלי היה מעולה ומעולם לא זלזלתי בו. כמובן שגם עבדתי באופן שבועי מס׳ פעמים בשבוע, עשיתי כפולות במידת הצורך והתנדבתי לבוא למלא משמרות כשמישהו לא היה יכול להגיע.
תמיד החשבתי את עצמי כאחת מהעובדות הטובות, תמיד ידעתי איך להתמודד עם סיטואציות והכרתי כל פינה במסעדה בניגוד להרבה מלצריות ששואלות שאלות שמאפיינות מתלמדות או שהלקוחות לא נהנים מהם וניקיון שהרבה פעמים מזעזע (כולל לא לנקות שירותים בסגירה ולא לפנות פחים). האחמש״ים שהיו גם אמרו שאני עובדת מעולה וסומכים עליי והרבה פעמים באו אליי כשרצו שאעשה משימות שלא חשבו שאחרים מסוגלים להן.
מאז ומתמיד הרגשתי שהבוס מתנכל אליי, בא אליי עם יותר הערות, מתעצבן עליי יותר. עד רמה כזו שהיה מכריח אותי לעמוד בלי לעשות כלום, לחכות בכניסה, לא נותן לי שולחנות, מכריח אותי להסתובב עם מגש ולרשום הזמנות על המגש ואל כל השאר לא.
במשמרת האחרונה שלי מלצרית באה אל שולחן שטיפלתי בו (לקחתי הזמנה, פינתי, הוצאתי את האוכל ושתיה חמה בסוף) והתחילה לעשות בלגן, הוציאה טייק אוואי לשולחן הזה שהיה מיועד לשולחן אחר, הגישה להם חשבון, לקחה את הטיפ ולא חייבה אותם (בזמן שאני השתדלתי לעבור אחת לכמה דקות לראות אם הם מניחים אמצעי תשלום)
הבוס שלי לא קרא לי לשימוע פשוט אמר שלא ישבצו אותי למשמרות ובמקרה ראיתי אותו ודיברתי איתו. הוא אמר שמבחינתו אני צעירה מידי (רוב העובדים גדולים ממני רק בשנה-שנה וחצי) ולא מבינה איך עסק עובד והרצינות שיש בעבודה בעסק (מעולם אפילו לא הסכמתי לעצמי לעצור להתבדח עם כל המלצרים כמו השאר). הבוס שלי אמר לי יש לי יותר מידי טעויות וציין רק שני דברים שקרו לי לאורך כל התקופה בה עבדתי, כשאמרתי שאחד מהם הוא לא אחריותי ושאמרו שיסתכלו במצלמות לראות מי הגיש חשבון ולקח את הטיפ הוא אמר גם אם זה ספציפית לא עלייך זה עדיין יותר מידי ולא פירט לי. הרגשתי שזה יריקה בפרצוף משום שאני יודעת שיש עובדים שמגיע להם פיטורים יוצר והולכים מאחורי הגב של הבוס שלי, מטייחים טעויות ומסתירים אותן. הרגשתי לא מוערכת וגרועה יותר מכולם שזה מצדיק פיטורין ומושפלת. לא חושבת שעשיתי משהו שמצדיק פיטורים..