נמצא בזוגיות מושלמת, אך עדיין מסתבך עם עצמי

שלום לכולם, זה יהיה טיפה ארוך אז תודה למי שיקרא אני מאוד מעריך את זה...
הסיפור שלי מתחיל לפני שנה ו8 חודשים בערך, הייתי לבד, איפה שלא חיפשתי לא מצאתי זוגיות, יצאתי עם בנות אבל שום דבר לא הלך
ואז הכרתי את האקסית שלי, באמת הייתי מאוהב ומאושר ובלי קשר הרגשתי שהיא ממלא את החסר שהיה לי בנושא הזוגיות והרגשתי שמקור האושר שלי מגיע משם.
בכל אופן זה נגמר אחרי שנה של קשר, הייתי ממש מרוסק וזה שבר אותי מכל בחינה בערך.. אמרתי לעצמי שאני אשתדל עכשיו להתרכז בעצמי ולעבוד ולמצוא את עצמי וכרגע בלבד שלי.
מפה לשם עבר חודש אחד בלבד מאז הפרידה והתחלתי לצאת עם מישהי אחרת, בהתחלה חשבתי שזה יהיה ממש בקטנה ושאני לא ארגיש כלום כנראה אך הופתעתי לגלות שמפגישה לפגישה אני מוקסם ממנה ואני מושכת אותי מכל בחינה, אני יכול רק להגיד שהיא מושלמת פשוט, גם בעצמה וגם בשבילה, אופי ויופי ויש בה פשוט כל מה שחיפשתי בבחורה! זאת בחורה שאני רוצה להתחתן איתה ואני רוצה שהיא תהיה אמא של הילדים שלי..
אנחנו ביחד כבר חצי שנה..
באמת בשלושה חודשים הראשונים הכל היה מושלם מכל הבחינות, ובאמת זה קרה פשוט ביום בהיר אחד קמתי בבוקר והרגשתי שונה, הרגשתי שמשהו אצלי פשוט לא בסדר ולא הצלחתי להבין למה, הכמיהה הזאת לגלות מה מקור הבעיה פשוט הטריפה לי את השכל, אפשר להגיד שאני ככה כבר 3 חודשים, אמנם לא כמו בהתחלה אבל כן ככה, לאט לאט התחלתי כל הזמן לחשוב שאולי אני צריך להיות לבד, אולי מה שקורה לי קשור לבת הזוג שלי, הרגשתי שאולי אני רוצה לנסות דברים חדשים, כי טכנית אני נמצא בזוגיות כבר שנה וחצי (לא עם אותה אחת פשוט ההפרש בין אחת לאחת היה קטן שבדיעבד אני חושב שזאת הייתה טעות אבל לא ציפיתי שזה יקרה וזה פשוט קרה)
ואולי אני צריך לנסות ולהיות לבד..
מצד שני, אני כלכך אוהב את בת הזוג שלי והיא מושלמת וקשה לי עם זה, פשוט קשה לי לוותר עליה
לפני שיהיו פה כאלה שיגידו לי שאני משלה אותה, שיתפתי אותה בהכל, היא יודעת כל מה שאני חווה והיא אמרה שאני אחליט והכל בסדר.. כואב לי הלב מהמצב הזה
אני יודע בתוך תוכי שאני לא בן אדם שאוהב לצאת למסיבות ואוהב לנסות לדברים חדשים ואני בכלל לא אוהב להיות עם כמה בנות בזמן קצר
אני בן אדם שאוהב מאוד זוגיות ואוהב את הביחד הזה בכל אופן, זה למה הניגודיות הזאת מחרפנת אותי, שמצד אחד אני מרגיש שאני צריך להיות לבד ומצד שני אני בכלל לא רוצה את זה, זה לא נותן לי מנוח
אתמול פשוט התפרקתי מול חברה שלי בבכי ואמרתי לה שאני לא מסוגל לוותר עליה, כי ככה אני באמת מרגיש, אני רואה את החיים שלי בלעדייה והכל נראה לי שחור
מה לעשות? האם יש אפשרות להעביר את התחושה הזאת ממני? אני ממש רוצה שהקשר בינינו יפרח ורק יצליח וכרגע הוא רק נתקע בגלל הדבר הזה ולא נותן לי להרגיש מאושר ומשוחרר וזה ממש מעיק לי..
הניגודיות הזאת בין הרגש שלי והרצון שלי להיות איתה ולבין דברים אחרים שאני בכלל לא רוצה משגעת אותי
בבקשה עזרה..