היי, בת 20.. בחודשיים האחרונים חוויתי עניין רפואי קצת קשה, לחצים נוספים מכל מיני כיוונים אחרים ואם לא מבפיק לכל זה- מפח נפש עצום שלא חשבתי שאעבור. במבנה האישיות שלי אני קודם כל מאשימה את עצמי, למה ומה עשיתי שתרם לכל זה ואם זה קרה, זה בגללי כי (כל הסיבות בעולם). אז נקודה אחת לרעתי: ביקורת עצמית קשה.
אני צריכה שלמות וכשאני לא מגיעה אליה כמו שאני רוצה אני נשברת. זה מנטרל אותי וגורם לי לתחושת כישלון .או הכל או כלום ואם יש מטרה אז היא 100%.
חיילת נהדרת לאינטרסים של אחרים אבל לאינטרס של עצמי אני בושה וכלימה.
אני מאוד בוגרת, מבינה אבל משהו בי לא מקבל 3-4 מסיכות בשוט אחד. זה מכאיב רק ברגע שאדם אהוב משתנה ואז האמונות והבסיס כמו מכים בי.
תרבות שפע אבל ריקה, עניה בו זמנית. איך מרימים ראש ומעגלים את התחושות האלה בחיים? אני מתכוונת איתי עם עצמי. לא כלפי אחרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות