בגיל ההתבגרות הייתי מאוד מאוד חסרת ביטחון ורוב הזמן לבד.
בצבא זה השתפר ובשנים האחרונות עבדתי על עצמי הרבה בשביל לפתח ביטחון עצמי יותר גבוה, וגם בעבודה שמנסים לכוון אותי לעמדה ניהולית וכל הזמן אומרים לי שאני יכולה ומאמינים זה זה מאוד עוזר.
אבל עדיין...כשאני מכירה בחורים (אני ביישנית) ברגע שאני מרגישה שזה הולך לכיוון טוב אני מפחדת שילכו ואני נהיית מעט תלותית ואולי אפילו מציקה. ביום יום שלי אני מאוד עצמאית ולא ילדותית. אבל החןסר ביטחון והפחד מדחייה והפחד להרגיש שוב פעם לא רצויה משפיעים עלי והורסים לי קשרים שאני מאמינה שיכלו להגיע למקומות טובים. אמנם התירוץ של בחורים הוא בדרך כלל "הראש שלי לא פנוי לזה עכשיו" וכל ה"זה לא את זה אני", אבל אני לא ילדה קטנה.
זאת הילדה הקטנה שבי שמפחדדת ו"חוזרת" ברגע שמתחיל משהו. איך אני יכולה לעבוד על זה? זה מייאש וגורם לי להרגיש שאני לא שווה הרבה למרות שאומרים לי שאני איכותית וטובה וכו׳ וכו׳..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות