איבדתי את חברים שלי ואני במצב של חוסר אונים, איך להיות מאושר?

מה מצב אנשים? אין לי בעיה לומר את השם והכל קוראים לי רועי ואני בן 17 וזהו.
אני כרגע בכיתה יא' שיא הבגרויות והלחץ וכל זה בא על זה שאני לתקוע במצב של בלבול, אני בן אדם חברתי מאוד, אנרגטי, שטותי, ומדי פעם יש רגעים שהשכל לא פועל בשיט. אז הבעיה שלי היא ככה, אני הייתי מכיתה ז עד כיתה י' עם קבוצת חברים והכל היה סבבה וזה, בתחילת י' היה איזה ריב מטומטם שגרם לי לצאת מה"חבו" הזו, אני כרגע במצב שרוב השכבה מכירים אותי, אני עם חבר אחד שגם לו אין כוח אליי לפי דעתי, הוא פשוט מעדיף לבלות יותר עם אחרים מאשר איתי רוב הזמן , ככה אני מרגיש ורואה. אני החבר הכי טוב שלו במקרה הזה, כאילו הוא יודע שאני בבית יושב משועמם תחת והוא עם חבר משחק בבית שלו סנוקר. וזה חבר משותף והכל. מבחינה חברתית אני מרגיש חרבנה, כולם מכירים אותי ויודעים שאני אחלה גבר והכל וכל השטויות שאני אומר והבעיות שיש לי בראש וזה שחסר לי בורג והחוסר טקט (אני אשכרה משפיל את עצמי XD) אבל מבפנים. אני לא מרגיש שיש לי חבר שאני באמת יכול לשבת איתו בסבבה ככה בכיף ופשוט לדבר על החיים, כי החבר היחיד שיש לי. משנה את הגישה מתי שהוא עם החבר הזה מהסנוקר והכל, כאילו הם משפילים אותי בגלל העדה שלי וזה פשוט מטומטם וואלה סבבה, מבין את המצב אבל אחי זה כבר הגיע למצב שקוראים לי X (לא אומר את העדה שלא ידעו שזה אני :) ) ופשוט ככה מקללים שאין לי שכל בגלל זה ואני סובל וכל השטויות האלה. וגם ככה אני תקוע במצב של חוסר עונים מול ההורים שלי במקרה של העבודה שהמשפחה צריכים עזרה והכל כי יש להם עסק וחסר עובדים, ויש מקרים שפשוט אני לא יודע מה לעשות בשביל להיות מאושר? לבודד את עצמי מהחברה עם מוזיקה? או מה. אני חסר עצות ברמה לא הגיונית
ואני מרגיש שאני לא מצליח בלימודים כי אני לא מצליח להסתדר ביום יום שלי במצב הזה. וגם חזרתי מפציעה ביד שגרמה לי להיות משותק למשך שלושה חודשים מאימונים וכאילו אני לא שלם עם הגוף שלי. כי מה עושיםםם



נ.ב אני ממש ממש ממש ממש ממש מצטער שאני חופר אני פשוט הייתי חייב לשפוך את זה עם מישהו אבל אין אף אחד בחברה הקרובה שאפשר לעשות את זה איתו. תודה וסליחה. אם מישהו יכול לעזור לי במצב הזה זה יהיה מצוין. רק אל תאמרו פסיכולוג כי זה הדבר האחרון שאני רוצה וחושב שאני צריך ( אולי החשיבה שלי מוטעת).

בתודה
רועי (17)