יש לי בת שגרה בחול, היא בת 29 ויש לה ילדה. אני נוסעת פעם בשנה אליה, והיא הגיע גם כמה פעמים במשך השנים לבקור בארץ.
אנחנו אוהבות מאוד אחת את השנייה, אבל בתי מבקרת אותי כל הזמן, איך אני מתלבשת, מסתרקת (זה מילא), למה אמרתי ככה, מאיפה אני יודעת, למה הגבתי בצורה זו או אחרת, לפעמים אני נעלבת מאוד ומתעמתת איתה עד כדי בכי, (אני נעלבת מאוד). היא מתנצלת ואומרת, מה אמרתי לך, את סתם נעלבת. אין לה קנה מידה לכמות ההערות שהיא משחררת.
אני לא מעירה לה כמעט,(לפעמים זה דבורים בין בת לאמא), מה שכן, כל דבר שאני מעירה לה או מייעצת לה בקשר לבת שלה היא מקבלת באהבה.
איך אני גורמת לה להפסיק להעיר, כי זה מעיב על היחסים. אני חוזרת ומציינת, שאני לא מעירה לה הערות אישיות, על הבית שלה וכו. להיפך, אני מחמיאה לה. אני אשה עם ידע רב והיא לא כל כך, לפעמים היא מציקה לי על הידע שלי. פה אני מעודדת אותה ללמוד, להתעניין, לעבוד בעבודה מעניינת אבל זה לא מעניין אותה. תודה