היי,
בלי להיכנס יותר מדי לפרטים.
אני בנאדם די סגור מבחינה חברתית. מאוד קשה לי לצאת ולהגיח מה שנקרא ולהיות עצמי בסביבת אחרים. אני מרגיש נוקשה ו"בשוק".
אני יודע שזה לא הכי אובייקטיבי להעיד על עצמי, אבל בסך הכל אני בנאדם סבבה, בלי דפקט כלשהו שמצדיק את ההתכנסות הזו. לא פיסי ולא באופי שלי. אבל זה עדיין שם. מחשבות שליליות חרדה חברתית וכל העסק.
עם הזמן זה הולך ומשתפר, אבל אני באמת רוצה יותר מעצמי ומהחיים שלי. אני רוצה להיות חופשי, להינות ולהשתחרר. לצחוק עם בנות, להסתכל לאנשים בעיניים, לפלרטט.
אלה דברים שיש לי ואני יודע שאני מסוגל להם.
גם בכל המסגרות שהייתי בהם אחרי הצבא, אנשים מקבלים אותי ומפרגנים, ואיכשהו יוצא שאני זה ש"מכבה" אותם.
כמו שאפשר לתאר, זה לא מקל על מציאת חברה ודברים כאלה. לא חוויתי אינטימיות עם מישהי אף פעם. וזה חסר וזה ממש קשה ככה.
לפעמים אני חושב על הדברים הכי פשוטים, כמו להחזיק ידיים ולהרגיש מישהי קרוב. עזבו סקס. קודם בא לי את זה.
החיים זורקים עליי הזדמנויות כל הזמן ואני תמיד עיוור ברגע האמת ולא קולט. בדיעבד מתעורר ומתחרט.
מה עושים? איך עושים חברים? איך יוצאים מהבית ומתחילים להינות ו"לזרום"?
איך אני מוצא מישהי שתבין אותי?
תודה על ההקשבה והסבלנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות