שלום לכולם,
ופה פניה ליותר מבוגרים קצת, שואל איך זה אצלכם בבית.
העניין הוא כזה. בני, בן 25, רוצה לפעמים את הרכב המשפחתי, או מבקש שאקפיץ אותו לאנשהו. לא אומר לאן צריך ללכת, גם אם אני שואל. הגישה שלו היא שאם הוא צריך עזרה אז לתת עד הסוף. הגישה שלי היא, שאם הוא צריך משהו דחוף (להשקפתי...) אז בהחלט. אבל אם הוא צריך "דחוף" לפגוש את החברים בים לבירה, אז שיואיל לסדר לעצמו את הלו"ז ולהתארגן בהתאם. הוא עושה חייץ בינינו למידע שהוא נותן. אם הולך לחבר, אז הוא אומר שהולך לחבר, אין שם, אין כתובת, אין שעת חזרה....ואנחנו טוענים שאם אנחנו נותנים את הרכב אז זה בא עם "חבילת" מידע והתחייבות שהוא צריך לספק.
מבחינתו- אני חופר, ונכנס לו לנשמה...
איך זה אצלכם?
תגובות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות