פעם ראשונה שהייתי במקום כזה ואני בפוסט טראומה קלה. אני יודע שאתם בטח קוראים וצוחקים, בסדר. אני יודע שאני חריג.
אף פעם לא התעניינתי במועדונים ומסיבות. לא מעניין אותי מוזיקה רועשת, אנשים קוצפים ומגובבים.
אבל יצאנו עם הכיתה לטיול שנתי. במקלט של האכסניה עשו רמקולים המפיצים רעש מזעזע ואורות מהבהבים בכל מקום. וילדים, כולל אלו מהכיתה שלי התחילו לקפוץ ולעשות תנועות. הייתי בהלם מאיך שזה נראה מבפנים. ראיתי דברים כאלה רק בסרטים ולא הבנתי עד הסוף עד כמה שזה באמת נראה. כמה ילדים מהכיתה גם ניסו למשוך אותי למעגל המקפצים.
ניסיתי להימלט לשירותים כי שם יש פחות אנשים ואין את הרעש הנורא הזה, אבל שם היו ערסים מעשנים. הלכתי לכיוון היציאה, אבל מורה אחת ישבה שם והשגיחה שאף אחד לא יבריז. ניסיון לדבר איתה לא עזר אז פשוט התיישבתי על הרצפה לידה וחיכיתי שהיא תישבר. היא שאלה אותי אם אני לא מרגיש טוב ואמרתי את האמת שאני מרגיש נורא. אז היא לקחה אותי החוצה לחובש ובכך ניצלתי מהמטלה הזאת. בבוקר אף אחד בכיתה אפילו לא שם לב שנעלמתי להם באמצע.
מראות מאנשים רוקדים במרחק אפס ממני רודפים אותי כבר כמה ימים. זה הרס לי את הטיול לגמרי. עברתי חוויה קשה מאוד שיקח לי זמן לשכוח. אני יודע שאתם עושים את זה כי אתם נהנים, אבל בשבילי זה היה סיוט. אם אף חבר מהכיתה לא היה שם, אולי הייתי עובר את זה יותר בקלות. אבל חלק מהעניין שראיתי אנשים שאני מכיר עושים תנועות שמזכירות מחלות נירוטיות ויום אחרי זה דיברתי איתם כאילו שכלום לא קרה.
איך אני מתמודד עם זה? איך לעשות שהפעם הבאה (שאני מאמין שתבוא כי אי אפשר להתבודד לחלוטין מזה) תהיה פחות קשה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025