יש טעויות שאין מהן דרך חזרה? זה פתיר לדעתכם או שיש מצב שהסתבכתי בלימבו של החיים?

שלום לכולם,
השבוע אהיה בן 29, עצוב לי שאני מה שאני היום ולא מה שהייתי 'אמור' להיות ואני אסביר.

שנים אחורה, הייתי נער שאנשים כינו מבריק ומוכשר, היום אני 'כשרון מבוזבז'. עשיתי דברים והצלחתי יחסית, אך דווקא ככל שהצלחתי מבחינה חברתית/מקצועית משפחתי ראתה בזה מעין איום אולי. לא היו מפרגנים ותומכים אלא מתווכחים למה זה שגוי, לפעמים אפילו דיברו ממש בבוז.

כנער, מוסד מוכר השתמש בסקיצה שלי לעיצוב לוגו שלו אך הם (משפחתי) אמרו שזה מיותר.
אף שממוצע הבגרות שלי 115 הם לא פירגנו לי יותר מ80
כשהמורה שלי לריקוד התלהב והציע לשבץ אותי בלהקה מקצועית, הם התנגדו בתוקף.
כשרכבתי אופניים בקבוצה מקצועית ומימנתי מכיסי, המאמן המליץ לי לשדרג ציוד לרמת קצה, אך הם תמיד צעקו עלי שאני יוצא עם טייטס וזה לא מתאים ושהרכיבות מסוכנות.
באקדמיה החלטתי ללמוד משהו שלא 'יאתגר' את הסביבה, אז למדתי פסיכולוגיה ותמיד כשהתקדמתי צעד לא נתנו בי אמון, התנדבות בעמותה - מיותר. מועדון הדיבייט של האוניברסיטה - סתם בזבוז של נסיעות.
בגיל 25 קיבלתי הצעת עבודה בחו''ל בתחום מדעי הרוח עם משכורת נדיבה מאוד מאוד, אך הם שיכנעו אותי שהצעד הזה הוא טעות כי 'צריך להיות ליד המשפחה'.

ככה הבהלות כל הזמן.

אני ילד רגיש וכן היה חשוב לי שכולם יהיו מרוצים.
מפה לשם, עם כל הוויכוחים והתחושה שאני לא עושה את הדבר הנכון, ויתרתי. לקראת סוף התואר פרשתי (ממוצע 90).

במקביל הבנתי שאני נותן יותר מדי משקל לדעות של אחרים שכרתי לי דירה משל עצמי (חבל על הכסף!!!) . בגיל 26 הכרתי בחור, אך במשך השנתיים של הקשר, משפחתי התעלמה כאילו אוויר. כלום.

עצוב לי היום. אין לי עבודה מסודרת, אני מבין שההתנהלות הזו גובה מחירים ממני גם עכשיו. אם זה חרדה מביקורת וציפייה לה לה בכל מקום, מה שמביא להימנעות מנטוורקינג או קשרים חברתיים. למרות שקרעתי את עצמי שנים (בלימודים, באימונים, בזוגיות) לא מימשתי את היכולות, לא הגעתי לתכלס כי תמיד ויתרתי בשביל אחרים אז גם חוסר מוטיבציה וחוסר ביטחון.

לא הייתי רב עם המשפחה או משתף אותם בתחושות שלי, כדי לא לגרום תחושות אשמה, והיום זה בטח לא רלוונטי בגילי, אבל התסכול הזה מתבטא אצלי בהרבה מאוד הרס עצמי והתכנסות, אף שכלפי חוץ אני משדר 'קולנס'.
עשיתי טעויות ואני משלם את המחיר היום.

השאלה שלי - זה פתיר לדעתכם או שיש מצב שהסתבכתי בלימבו של החיים?