אני יודעת שאני ממש הולכת לחפור אז סליחה מראש .
אני ממש מתוסכלת מהחיים שלי וזה כבר לא כמה ימים זה התחיל לפני שנתיים . בכיתה ו היה לי דיכאון לא היה לי חברים בכלל , שעליתי לחטיבה הכל השתנה יש לי המון חברות והתגברתי על הדיכאון . לפני חודש דיברתי עם חברה שלי שאנחנו חבורה של 4 בנות והבנתי שהן פשוט צבועות כי כל פעם שאני מקבלת ציון לא טוב אז הן ממש מנחמות אבל אחרי זה הן צוחקות עליי מאחוריי הגב וכשהבנתי את זה ממש ניסיתי להתרחק מהן אבל אז הבנתי כמה הן היו חברות טובות לפחות כפי שחשבתי ועכשיו הן ממש חסרות לי . גם המצב בבית לא משהו כל החיים זה היה שבאחותי הקטנה מתעסקים יותר וזה לא תסמונת הילד השני שאני חושבת שיש כלפיה יותר תשומת לב ,זה פשוט עובדתי . יש לה 4 חוגים בשבוע ולי אין אפילו אחד ,כל הזמן יוצאים איתה לחנויות בכלל בלי לומר לי וגם לא מביאים לי כלום כל פעם שאחד מההורים חוזר הביתה אני באה לומר שלום ואז ישר הם שואלים איפה אחותי והולכים לדבר איתה חצי שעה .כל הזמן צוחקים עליי שהחדר שלי מבולגן ואומרים עליי שאני מעצבנת ובעיקר מורידים אותי . חברה הכי טובה שלי פשוט מושלמת אבל , אני לא יכולה לומר לה את מה שבאמת עובר עליי . אני אומרת לה דברים כאלה ואז היא גורמת לי להסתכל על זה בהומור אבל זה לא מצחיק אותי . ממש קשה לי בכמה ימים. האחרונים יכול להיות שחזר לי הדיכאון ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות