פעם היה לי היבט יותר מדי תמים על אהבה. כמובן שנהרס עם הזמן.
זה מפחיד אותי כמה דברים אני מגלה וכמה זה כואב.
חוץ ממה שחוויתי...
אני קוראת פה ושם סיפורים על בגידות ועוד כל מיני דברים נוראיים שבני זוג מסוגלים לעשות לאנשים שמתייחסים אליהם בצורה הכי אוהבת או אנשים שמבחוץ מתנהגים הכי אוהבים אך מהצד הם בוגדים. מה אנשים רק מסוגלים לעשות לאלה שבתמימות סה"כ פתחו להם את ליבם. איך אנשים פשוט מסוגלים ככה לדפוק אותם ולהגיד שהם אוהבים. ואיך שאנשים נוטשים בגלל שטויות ומשקרים הרבה בקשר בגלל נואשות.
קשר ארוך לכל החיים מעורר בי חרדה כבר מאשר משהו יפה. קשה לי להאמין שאנשים שביחד 70 שנה היו נאמנים כל הזמן הזה אחד לשני באמת. זה מפחיד שהרבה פעמים אי אפשר לדעת מה הפרטנר השני באמת עושה ומה עובר לו בראש בסודיות.
אנשים יכולים ללכת כ"כ רחוק עם השקרים זה פשוט מפחיד.
יש פעמים שאני אומרת לעצמי הלוואי ולא הייתי מאוהבת אף פעם. לפחות היה נחסך ממני הרבה כאב... למה לרדוף אחרי הבטחה של הרגשה קסומה של אהבת אמת מאשר לשמור על הבריאות הנפשית? השני יותר טוב לטווח הארוך לדעתי.
אבל האם חיי רווקות כיפיים? לא בשבילי, הם משעממים נורא ולפעמים די אפלים.
אבל אולי זה עדיף.. כי חיי רווקות אחרי שברון לב רק נהיים יותר ויותר בלתי נסבלים.
יש לי חרדה ממערכות יחסים. פשוט מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025