היי לכולם,
מקווה שלא תשפטו אותי ותוכלו לעזור לי...
יש לי זיכרון מגיל 9, דבר נורא שעשיתי שעד היום לא יוצא לי מהראש ואני מרגישה נורא עם עצמי ולפעמים שונאת את עצמי.
כשהייתי בת 9 לא הייתי ילדה מקובלת בכיתה, לא היו לי חברים, הייתי ילדה מאוד בודדה.
הילדים בכיתה היו מציקים לי, משפילים אותי ומה לא.
הייתי ילדה חלשה.
יום אחד בהפסקה הסתובבתי לי ליד ארגז החול בבית הספר והייתה שם ילדה, שנה מתחתיי שלמדה בכיתה טיפולית, ילדה עם תסמונת כלשהי, באמת שבאותו רגע לא ידעתי מה עבר עליי ופתאום הרגשתי גיבורה עליה והצקתי לה ודחפתי אותה.
אחרי זה כמה תלמידים ראו את זה וישר דיווחו למורה ולמנהלת.
קיבלתי על הראש אין ספק אבל פתאום רצה לי המחשבה, למה עשיתי את זה? למה התאכזרתי בילדה חלשה ממני? הרי אני בעצמי יודעת את ההרגשה הנוראית הזו שחזקים ממך משפילים אותך, מכים אותך ומציקים לך.
ביקשתי מהילדה הזו סליחה אבל המחשבה הנוראית הזו עד עכשיו עוברת לי בראש.
מאז ועד היום כשאני רואה אנשים מכאיבים לאנשים שחלשים מיהם אני ישר מתערבת להגנת החלשים.
אבל עדיין מרגישה נורא שעשיתי דבר כזה, אני יודעת שאולי חלק מיכם תחשבו שזה טיפשי לחשוב עדיין על דבר כזה אבל זה עדיין בראש שלי.
אני יודעת שהייתי רק ילדה אבל לא חונכתי להתנהגות כזו וזה מטריד אותי על בסיס יומיומי.
מה לעשות? איך להוציא את זה מהראש? אני עדיין בן אדם רע?
אשמח לעצות טובות.
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025