רציתי שנטע תפסיד. הכל בסדר איתי?

נתחיל מזה שמהרגע הראשון שראיתי אותה התאהבתי בה. אני לא חושבת שאי פעם קם כאן אמן עם כל כך הרבה כשרון. היא גם מבצעת מדהימה עם קול אדיר, גם יוצרת מרתקת, גם סופר-אינטליגנטית ומלאה בידע. את כל הקטעים שלה מהכוכב הבא ראיתי ושמעתי עשרות פעמים. ואז הגיע Toy. את Toy אני שונאת. זה שיר שמשדר לי רוע והתרסה. בראיונות נדמה לי שהיא אמרה שהמסר של השיר מתכתב עם הקמפיין של #MeToo. נניח שזה נכון, גם את הקמפיין הנ"ל אני לא אוהבת מכל מיני סיבות. אבל גם אם נניח והייתי מזדהה עם ההתמסכנות והמלחמה התמידית של הבנות נגד הבנים, זה אירוויזיון. אנשים שרים על אהבה, געגועים, מסיבות, ריקודים, על משהו שקשור למדינה שלהם, למסורת. לא על מחלוקות והטפה פוליטית. אף אחד לא היה שולח לאירוויזיון שיר של "העצמה" נגד חמאס או חיזבאללה למשל, עם קרקורים של תרנגול וקריאות צ'יקן או כינויי גנאי כמו אידיוט או טיפש כלפי איסמעיל הנייה נניח. למרות שאני מניחה שכולם היו מזדהים עם המסר הכללי. ויש עוד כמה דברים שמפריעים לי. זו כבר עכשיו חפירה איומה אז אני אשתדל לקצר. קודם כל, השיר כלל לא בעברית ואין בו שום דבר ישראלי מלבד קומץ רמזים דקיקים. זה למעשה הדבר שהכי מפריע לי. זה לא הופך את השיר לפחות טוב, אבל הוא מייצג אותי באותה מידה כמו השיר של פולין או אזרבייג'ן לצורך העניין. ומה הקטע של "כפרה עליכם" ? סוף סוף יש שיר נטול כפרה-מאמי-נשמה וללא שפת רחוב גסה ועילגת, אז דוחפים לנו כפרה בכוח ? ואני גם לא מבינה את כל הפוזה של Thank you for choosing different ועוד בתחרות שכבר בחרה טרנסג'נדרית עם זקן של הרצל. כאילו שאין בעולם זמרות ששוקלות כפול מנטע וראפרים ששוקלים חצי טון, אין את אבי ביטר או עומר אדם ודודו אהרון הגמדים הדוחים ועוד אינספור יצורים. ההבדל שהם לא מתעסקים בצורה מתקרבנת ומניפולטיבית במראה החיצוני שלהם. וגם ההעצמה הנשית לדעתי זו מניפולציה של יחסי ציבור - את מקיפה את עצמך באופן בלעדי בגברים. זו היתה אולי המשלחת הכי גברית שנשלחה אי פעם לאירוויזיון. אז לסיכום, אני חושבת שנטע היא גאונה מוסיקלית, אחד הכשרונות הכי גדולים שצמחו כאן, שכמעט כל האמנים והיוצרים הישראלים של הדור האחרון הם ננסים לעומתה, וזה רק על סמך החודשים הראשונים של הקריירה שלה; אבל אני ממש מתעבת את Toy ועצובה שהשיר ניצח. רציתי לדעת אם אני היחידה שמרגישה כך.