הורי יותר מדי מתערבים בחיי

הי אני בת 16.9 , וכמו שהבנתם מהכותרת אני מרגישה שההורים שלי יותר מדיי מעורבים לי בחיים..עכשיו ברור שהם ההורים שלי וזה התפקיד .. אבל לפעמים הם לא נותנים לי להתמודד לבד עם הדברים וזה מחרפן אותי . הם אפילו לא שואלים אותי אם אני צריכה את העזרה שלהם הם פשוט ישר "עוזרים" .
(למי שאין כוח לקרוא את כל החפירה שיקרא רק את הפסקה לפני האחרונה :)
נגיד אבא שלי דיבר עם אחד המורים שלי וקבע איתו פגישה(שתתקיים השבוע) בלי שהוא בכלל אמר לי שהוא ידבר איתו או יקבע איתו ! וכבר באסיפת הורים נפגשנו עם המורה הזה ולפני האסיפה כל פעם שהיה קורה משהו עם המורה הזה הייתי מספרת להורי , ולא רציתי בכלל שהם יפתחו את זה מולו ובטח שלא בצורה שהם עשו את זה ! ואני כמעט בטוחה שאני אפילו אמרתי להם לא להגיד לו את מה שאני אומרת ..
ומאז אותה אסיפה אני מרגישה שהמורה הזה ממש שונא אותי כי הוא חושב שאני אמרתי להם להגיד .. וממש לא אני לא חושבת שזו הדרך ! וכל פעם אני מתחרטת שאני מספרת להם דברים למרות שהם כל יום חוזרים אלף פעם על זה שאני יהיה איתם פתוחה אבל זה בחיים לא נשאר רק אצלהם !
גם לפעמים הם זורקים לי "אני אדבר עם המחנכת " "אני אשאל את המחנכת " .. כאילו מה אני פאקינג תכף בת 17 (16.9) עוד מעט צבא מה כל הזמן הם יתערבו במה שקורה בחיי ..
עוד דוגמה הייתה צריכה להיות ארוחת בוקר עם ההורים והילדים וההורים שלי יודעים שאני לא אוהבת שהם יותר מדיי מעורבים (ולא משנה אם הייתי מתחננת אליהם שהם לא יבואו הם היו באים וגם לא רק אחד מהם , שתיהם ..אבל זה לא הקטע ) הקטע הוא שהארוחה הזו התבטלה,ואמרתי להם את זה. ובגלל שהם יודעים שאני לא מתה על זה שהם מעורבים הם התקשרו למחנכת לשאול אם זה נכון שזה התבטל .. וכאילו זה ממש פגע בי כי מה הם חושבים שאני משקרת להם ?!
גם המחנכת (לא שאני רואה אותה הרבה) אבל גם היא אני מרגישה שהיא קצת "מתחרקת ממני " כי אולי גם היא חושבת שכל מה שהורי אומרים ועושים זה כאילו ממני .
ולא רק בלימודים הם מתערבים לי , גם בחברים היה לי ויכוח רציני איתם על זה שאבא שלי רוצה לבוא בהפסקה של הבית ספר ולראות מי החברים שלי ועם מי אני .. כאילו מה הקטע ?! שוב אני פאקינג בת 17 ! למה נראה לו שהוא יישב איתי ועם חברים שלי בזמן הפסקת בית ספר,בבית ספר .. והוא ממש כעס עליי שאני לא מסכימה לו וכל פעםם הנושא הזה עולה מחדש !
ושוב גם אני מרגישה שהם חושבים שאני משקרת כי המחנכת (שאני רואה אותה סה"כ שעה בשבוע ! ) באסיפת הורים אמרה שהיא *חושבת* שיש לי בעיות חברתיות *בכיתה* ושפחות מצאתי חברים בכיתה ..עכשיו זה בכלל לא נכון ! באמת שאוהבים אותי בכיתה ושסיפרתי את זה לחברה מהכיתה היא הייתה בשוק ... ומהאמירה של המורה הם לקחו את זה לזה שיש לי בעיות חברתיות בכלל ..ובגלל זה הם רוצים לבוא ... וכל פעם אני חוזרת ואומרת להם שכן יש לי חברים ושכן אני עם חברים בהפסקות (בכלל מוזר שאני צריכה להגיד להם את זה אבל שיהיה .. ) ושוב מה הקטע מה אני משקרת ?!
וגם יש קטע לאמא שלי שאין לי מושג למה אבל היא חושבת שעברתי הטרדה מינית וכל פעם היא חופרת לי שאני יספר לה .. ולא קרה שום דבר ! (שוב מה אני משקרת ?! )
גם באוכל לפעמים הם מתערבים לי אין מצב שהרגל שלי תדרך במטבח בלי שאני אשמע את אמא שלי אומרת : " מה את אוכלת ? "

בקיצור *כל הזמן* יש לי איתם ריבים על הקטע של המוערבות שלהם וכל פעם הם מתעצבנים עליי שאני לא אוהבת שהם ככה מעורבים בכל סיטואציה שקורת לי בחיים ,והם מצידם אומרים שאני צריכה להגיד תודה שיש לי הורים שאכפת להם והם מעורבים כמוהם ולא הורים שלא מתייחסים..עכשיו סבבה זה לא צריך להיות קיצוני לכאן או לכאן, שיהיו מעורבים אבל כשאני באמת צריכה ורוצה את זה! שיתנו לי קצתת להתמודד עם דברים שאני חושבת שאני יכולה להתמודד איתם.. כל פעם אני מספרת להם משהו והם מספרים אותו .. אומרים דברים שאני לא אומרת להם להגיד.. ובקיצור מנסים לעזור ורק הורסים ! (כבר אמרתי להם את זה) וזה יוצר ממש אבל ממש ריבים !!
זה בסדר שאני מרגישה שאני לא רוצה את המעורבות שלהם בחיי ? זה בסדר שהם ככה ? איך אני גורמת לזה שהם יהיו פחות מעורבים ופחות יהרסו לי דברים שאני "בונה" ??

אני ממש מפחדת ממה שיהיה בפגישה עם המורה אני מקווה שהם לא יתנפלו עליו !
וגם חברתית שחברים מרגישים שההורים יותר מדיי מעורבים ומחפשים אותם כזה זה גורם להתרחקות . . אז הם לא מבינים שבמקום לעזור הם רק מזיקים לי !
(חשוב לציין שאני בת יחידה וההורים שלי גרושים )