שלום לכולם :)
טוב אז הסיפור שלי הוא כזה...
אני בן 19 ומגיל 3 עד 10 אני עד לאלימות קשה מצד אבא שלי כלפיי אמא שלי, הם נפרדו שהייתי בן 10, חזרו אחרי כמה שנים ושוב אותו סיפור(פרודים היום)..
בו זמנית הוא היה גם מקלל אותי מילולית במילים כמו:
חרא, אפס, בלי מוח, בלי כבוד, זה הרס לי את החיים מקצה לקצה, הוא גם לא היה אף פעם בשבילי שהייתי צריך אותו, הוא גם היה מנתק איתי קשר מהסיבה ״שאני לא מתקשר אליו ושזה צריך לבוא רק ממני״.
בעקבות כל המצב הזה.. חוויתי דיכאונות וחרדות קשים שהייתי מסתיר מכולם, היום אני מטופל ואני מרגיש שיפור ניכר במצבי, מבן אדם מופנם ושקט ועצוב הפכתי להיות יותר מאושר ושמח, אבל...
אתמול אמא שלי דיברה איתו בפלאפון והוא היה על רמקול, אז היא שאלה למה הוא לא מתקשר אלי.. אז הוא התחיל לצרוח כי אני אידיוט, ילד מפגר, ילד בלי כבוד ומטומטם.. אז בניגוד לפעמים קודמות בעברי התחלתי לצעוק בחזרה גם אתה חרא של אבא ואני לא רוצה איתך קשר בחיים כי אתה פשוט חרא של בן אדם(שמע את זה), יש לציין שזה היה בלהט הרגע וסוג של החזיר אותי אחורה, יש לי מעט רגשות אשם, לדעתכם הגזמתי או שזה הגיע לו?
יש גם לציין שהוא בחיים לא היה מחזיר אותי מהבית ספר, לא היה באף טקס שלי, לא היה בשבילי אף פעם גם שהיו לי מחשבות אובדניות בגיל מאוד צעיר(עבר לי), אולי הייתי ילד טיפה חצוף אבל זה בעקבות כל מה שחוויתי ואף אחד לא דאג לטפל בי(היום אני עושה את זה מעצמי), הוא גם תמיד היה משדר לי פחד כזה וזה הפך אותי לילד נורא פחדן וחסר ביטחון...
נ.ב קפץ לי חלון שהמערכת זיהתה שיש הצהרות אובדניות, חשוב לי לציין שזה היה לפני המון שנים והיום כמו שציינתי אני נורא שמח ומאושר וחזרתי לעצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות