אף פעם לא היה לי חבר, הכרתי מישהו, איך להתקרב אליו?

אז ככה, זאת הפעם הראשונה בחיי שאני שואלת שאלה על זוגיות. תמיד חשבתי שאני א-רומנטית אבל כניראה פשוט עוד לא מצאתי את האחד. הרבה מתחילים איתי אבל אלו תמיד טיפוסים שלא בטעם שלי לא במראה ולא באופי. אני ממש ביישנית, עדינה, צנועה ומנומסת, שונאת מועדונים וכאלה ומעדיפה לעשות פיקניק בפארק עם הבן זוג מאשר לצאת איתו לפאב ולשתות, כן אני חנונית כזאת

אז הוא האמת התחיל איתי, בהתחלה לא התלהבתי אבל אז גיליתי כמה אנחנו דומים באופי ובתחומי עניין ושמסתבר הוא בול הטעם שלי במראה (בלונדיני!)
הוא ממש אינטלגנטי, רגיש, קצת ביישן, מנגן מגיל קטן ואוהב מוזיקה קלאסית כמוני! השיחות הראשונות שלנו היו על באך ופרידריך הגדול חח (כן הוא היה גם מלחין) ואז גילינו עוד תחומי עניין משותפים, אבל כמובן שיש דברים שהוא אוהב ואני לא וההפך, וזה נורמאלי. האם זה טוב כדי להיות אמיתי ?
ואנחנו ממש רוצים להכיר לעומק, הוא האמת אמר בעצמו "הייתי שמח להכיר אותך לעומק" ובמיליון הפעמים שאמרו לי את זה, בפעם הראשונה הרגשתי שאני באמת רוצה.

איך אפשר להכיר יותר טוב אחד את השני?
עדיין מרגישים קצת זרים אחד עם השני, הכרנו דרך חברים משותפים בפייסבוק ומסתבר שהוא בחברים שלי כבר כמה שנים ומעולם לא שמתי לב לקיומו! מה אתם מציעים לעשות? אף פעם לא היה לי חבר, על מה אפשר לדבר, איך נוכל להיפתח אחד לשני יותר?
משתדלים לדבר כל יום
שנינו מתרבות אירופאית חח ועד לא מזמן דיברנו בנימוס אחד לשני חחח
רק שהוא בכלל לא ישראלי והוא עדיין לא יודע שאני ישראלית, כי אני מתחברת יותר לתרבות האירופאית בבית שלי ובפייסבוק אני מתבטאת בשפות אחרות, והחברים שלי אירופאים ואמריקאים... אפשר לומר שאין לי כלום ישראלי בפייסבוק
אז פשוט אמרתי לו שאני ממוצא גרמני וברית המועצות, וזאת האמת. לא מרגישה ישראלית אבל זה כבר סיפור אחר ...
מצד אחד מרגיש לי שזה טוב מידי להיות אמיתי, מצד שני אם הקשר ייתקדם אני אצטרך לספר לו מתי שהו שההורים שלי גרים בארץ ושיש לי אזרחות ישראלית ושהם יהודים (אני אתאיסטית ובאירופה בניגוד לארץ זה נחשב כחסר דת וזה מקובל). אני ממש חוששת מתגובתו...
הוא אמר פעם אחת שהוא פרוטסנטי ושהוא מקבל כל דת ושהוא סובלני
כמובן שרוצים להיפגש מאוחר יותר... אם זה הולך
יש כאן כאלו שמבינים בזה?
מה לעשות? איך נוכל לסמוך אחד על השני יותר? אנחנו דיי מתרבויות קצת שמרניות בקטע הזה, וסוף סוף פגשתי מישהו שלא חושב שאני מוזרה בגלל זה

בחיים לא היה לי חבר, אני ממש מפחדת שיישבר לי שוב הלב, כבר היה לי מקרה דומה בילדותי אבל עם ישראלי ששיחק לי ברגשות.

סליחה על החפירה ואני מעריכה כל מי שקרא